וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֮ אֵלַי֒ וְאֵֽדְעָ֗ה כִּ֣י לֹ֤א מְרַגְּלִים֙ אַתֶּ֔ם כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑ם אֶת־אֲחִיכֶם֙ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֔ם וְאֶת־הָאָ֖רֶץ תִּסְחָֽרוּ׃
דרך חיים
וכן אמרו (עירובין נה.) 'לא בסחרנים היא'. שמאחר שהכתוב אמר כי אין לתורה הרחקים שיש לגשם, וזכר "לא מעבר לים" שהוא הרוחק הגשמי באורך [ורוחב], ולפיכך הסחרנים שהם סוחרים ומסבבים את העולם, שעל שם זה נקראים 'סוחרים', מלשון (בראשית מב, לד) "ואת הארץ תסחרו", והולכים הם בעולם לאורך ורוחב. ומפני זה אינם מסוגלים לתורה, שאין לתורה ענין גשמי, שהם הרחקים הגשמיים. ואלו* שכל עניניהם ההליכה והתנועה שהולכים לאורך ורוחב, שהם הרחקים הגשמים, אין ראוי להם התורה, שהיא מסולקת מן הרחקים האלו. כי תנועת הסחרנים והליכתם באורך וברוחב, יורה שאינם מסולקים מן הרחקים הגשמים, ומסוגלים לזה, ודבר זה אינו ראוי לתורה, שהיא שכלית בלתי גשמית כלל. כי כאשר מסוגל אל הרחקים, אינו מסוגל אל הדבר שהוא מסולק מן הרוחק, כמו הדבר השכלי. ועוד נמצא בדברי חכמים על דברים אלו, ואין* כאן עוד מקום להאריך. וזה אמרו כאן 'לא המרבה בסחורה מחכים', כי מה שאמר 'המרבה בסחורה', כאילו אמר שהוא סוחר מסבב הארץ לארכה ולרחבה, והם מסוגלים לזה, ואינם מסוגלים* אל התורה.
ברכת אשר
"שבו וסחרוה והאחזו בה". תמוה שאין רש"י מוצא לנחוץ להסביר תיבת "וסחרוה" כפי שהוא מסביר להלן (מב, לד) "תסחרו - תסובבו" וכו'. (פ' וישלח תשמ"ז)
חידושי הרד״ל
(מב) באים אל הארץ כנען מהו כו' פרקמטיא כצ"ל ומדלא כתיב ארץ כנען וכתיב הארץ דרש שכנען פירושו הארץ שהיא מקום כנען ופרקמטיא (לפי שהוא סמוכה לצר וצידון ומצרים ראשי מקומות המסחור בים וביבשה בימיהם כידוע) ואפשר יליף האי הארץ כעין גז"ש מדכתיב (בראשית מב) הארץ תסחרו: