אִם־יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת־אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃
מדרש בחדוש
לו בית תבנה ולא תשב בו. מצינו ליהושע בן נון כשקלל את אשר יבנה ירחו שאמר בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה. ולפי דעתי למד הקללה הזאת ממה שראה שאירע למצרי' בבנות בתיה'. ועכשו בהיות' טבועי' ולא יכלו לישב בהם נזכרי' מהבני' שמתו להם כבר ונדמה להם כאילו כלם מתו אז. מעין מ"ש יעקב כששלח בנימין עם אחיו עלי היו כלנה דומה עלי שכלן מתו עכשו: