וַיָּכִ֙ינוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה עַד־בּ֥וֹא יוֹסֵ֖ף בַּֽצָּהֳרָ֑יִם כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ כִּי־שָׁ֖ם יֹ֥אכְלוּ לָֽחֶם׃
חזקוני
והכינו את אשר יביאו לשון הצנעה כמו ויכינו את המנחה עד בא יוסף בצהרים וכן כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו.
ברכת אשר
רש"י ד"ה בר ולחם, כתרגומו. ע"כ. כלו' עיבור [תבואה] ולחם. וקצת קשה שלמעלה (מא, מט; מג, כה) אין רש"י מעיר מאומה למלה "בר". ואולי מצא לנחוץ להעיר דווקא כאן משום כפל הלשון "בר ולחם". (פ' ויגש תשס"א)