פרשנות מצטטת על בראשית מג:כט

וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֮ בֶּן־אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יָחְנְךָ֖ בְּנִֽי׃

עץ יוסף

כיוסף לבנימן. והוא הדין בנימין ליוסף, אלא נקט יוסף לבנימין משום שאהבת יוסף לבנימין מפורש בקרא שנאמר (בראשית מג, כט-ל) וירא את בנימין אחיו בן אמו וגו' וימהר יוסף כי נכמרו וגו'. עוד יש לומר משום שיוסף ינק שדי אמו של בנימין, אבל בנימין לא ינק שדי אמו של יוסף שהרי מתה מלידה. ויפה תואר כתב שצריך לומר כיוסף ובנימין וכן איתא בתנחומא:
שאל רבBookmarkShareCopy

ביאור הגר"א

מלך השביעי בעל חנן: הוא יסוד בסוד וצדיק חונן ונותן (תהלים ל"ז) שכל הספירות בעברם השפע מתעכבים בהם משא"כ בהגיע ליסוד נותן מיד לנוקבא כידוע. וז"ש ביוסף (בראשית מ"ג) וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר אלקים יחנך בני וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו כו' כי יוסף הוא יסוד דדכורא ובנימין יסוד דנוק' ולכן בראותו וימהר יוסף כי נכמרו כו':
שאל רבBookmarkShareCopy

בכור שור

חנון. שייך לומר אפי' לעשירים ושאינם מצילם כמו (תהילים ל״ז:כ״א) צדיק חונן ונותן שמי שנותן מתנה חונן כמו (בראש' מ"ג) אלהים יחנך בי וכמו (במדבר ו׳:כ״ה) יאר ה' פניו אליך ויחונך שאני נותן לכל חי די מחסורו:
שאל רבBookmarkShareCopy