פרשנות מצטטת על בראשית מג:ל

כי עלית משכבי אביך, ארי סלקתא בית משכבי אביך, לא ת' "אדרין בית משכבא" כמו שת' (לעיל מ"ג ל') כי הלשון "עלית" איננו נופל ע"ז.

נִכְמָרוּ. נִתְחַמְּמוּ, וְכֵן, "כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו". וּבִלְשׁוֹן גְּמָרָא יֵשׁ הַרְבֵּה: "עַל הַכּוֹמֶר שֶׁל עֲנָבִים". "מִכְמָר בְּישְׂרָאֵל":

נכמרו – כמו יבערו ויקדו. ונכמרו כי נכמרו רחמיו (בראשית מג ל):

במות התופת. הוא המולך שהיה של נחשת ומסיקין אותו מתחתיו וידיו פשוטות וניסקות ונותנין את הילד על ידיו והוא נכוה ונוהם והכומרים היו מקישין בתופים שלא ישמע האב קול הבן ויכמרו רחמיו, תופת על שם התוף: