וַיִּרְחַ֥ץ פָּנָ֖יו וַיֵּצֵ֑א וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק וַיֹּ֖אמֶר שִׂ֥ימוּ לָֽחֶם׃
רשב"ם
ולא יכול יוסף להתאפק עוד - כי עד עתה היה עושה כל מעשיו ע"י שהיה מתאפק בלבו כמ"ש למעלה ויתאפק ויאמר שימו לחם.
נתינה לגר
להתאפק לכל הנצבים עליו, לאתחסנא לכל דקימין עלוהי. כ' הרמב"ן שהוא ל' חוזק, שהיו אנשים רבים אשר חלו פניו לרחם על בנימין, ולא יכול להתחזק עליהם, והקשה בעל מיני חרגומא הלא לעיל (מ"ג ל"א) ת" ג"כ "ואתחסן" ומדוע לא פי' שם ג"כ, ובאמת לא קשה מידי ששם נראה מעצמו שפירושו התחזק על התפעלות נפשו, אבל בפסוק זה כתיב "להתאפק לכל הנצבים עליו" ע"כ פירש כי כל הנצבים עליו הפילו תחנתם לפניו ולא יכול להתחזק עליהם.
מנות הלוי
זמין למנויי פרימיום בלבדאברבנאל
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
התאפקו. כמו ויתאפק ויאמר שימו לחם (בראשית מ״ג:ל״א) נתאפק ולא הכירו את אשר נכמרו רחמיו אל אחיו: