וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ׃
אבן עזרא
רגזו - בעבור שיכלימוהו תחת כבודו וידברו כזב עליו, אמר רגזו מהשם, פחדו כמו: אל תרגזו בדרך, כי המלך שואל הלעגות שלו. ויש אומרים: כי חשבתם כזב בלבבכם אל יצא מפיכם וזה איננו נכון. וכתוב: דובר אמת בלבבו, לב חורש מחשבות און, ודבור הלב הוא העיקר והלשון איננו, רק מליץ בין הלב ובין השומעים, רק הפירוש הוא שתחשבו בלבבכם בלילות על משכבכם, שאין לכם עסק בני אדם ולא תדברו כזב ביום, וזהו: ודומו סלה.
בן יהוידע
(בראשית מה, כד) "אַל תִּרְגְּזוּ בַדֶּרֶךְ", אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר לָהֶם יוֹסֵף לְאֶחָיו: אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, שֶׁמָּא תִּרְגַּז עֲלֵיכֶם הַדֶּרֶךְ. נראה לי בס"ד בגמרא פרק קמא דקדושין אתמר דרך זו תורה, שנאמר (שמות יח, כ) 'וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ' ואמר 'דְּבַר הֲלָכָה' ולא אמר 'אַל תִּתְעַסְּקוּ בַּהֲלָכָה' והיינו ללמד דהלכה פסוקה לית לן בה אך דבור של הלכה שהוא פלפול וקשיות ותירוצים להוציא מהם קושיות ותירוצים וטעמים.
ברכת אשר
"...ורגזו וחלו מפניך". קצת תמוה שאין רש"י מוכיח מכאן משמע דברי יוסף "אל תרגזו בדרך" (בראשית מה, כד) ומביא שלושה פירושים כשאפילו מה שהוא קורא פשוטו של מקרא אינו כזה. וראה מה שכתבתי שם. (פ' דברים תשנ"ה)