פרשנות מצטטת על בראשית מה:כז

30. מרבעה כריבוע עולם וכו'. פירש"י (נ"ו א'): ולא באלכסונו של עולם. וצריך לעשות ריבוע שיהא צפונו לצפון העולם וכו', ואעפ"י שלפעמים נוח להם לבני העיר לרבע לכיוון אחר, כדי שיוכלו ללכת בלי עירוב למקום ידוע. ועיין במאירי נ"ו רע"א. ובפי' ר' יהונתן על הרי"ף בסוגיין משמע קצת שאין כאן עיכוב, ועיין מ"ש בנודע ביהודה מהדו"ת או"ח סי' נ"א. ועיין ר"מ פכ"ח מה' שבת ה"ז.
ובבבלי נ"ו א' מוסיף על הברייתא שלנו: וסימניך עגלה בצפון ועקרב בדרום. ובמאירי הנ"ל: וכיוון הרוחות הוא נעשה ע"פ הכוכבי', והוא שאמרו עגלה בצפון ועקרב בדרום, ופירושו על קוטב צפוני ועל קוטב דרומי, ואנו קורין עגלה מלשון וירא את העגלות (בראשית מ"ה, כ"ז). ויש מפרשים על המזלות הצפוניים והמזלות הדרומים, וקורין עגלה יפפיה (ירמי' מ"ו, כ'), ומפרשים אותה על מזל שור. וכן פירש"י פסחים צ"ד א': עגלה אותן כוכבים העשוים כעגלה, והוא מזל שור. ועיין בבלי ברכות נ"ח ב' וברש"י שם. ובתוספות שם צ"ד ב' ד"ה מעולם חלקו על רש"י. והחכמים האחרונים לא הכריעו במוחלט בין הפירושים (עיין בשו"ת חות יאיר סי' רי"ט ובמלונות ערך עגלה). אבל מתוך המקורות החיצוניים משמע יותר שהכוונה לעגלה־קרון.²²עיין במלונו של לידדעלל וסקוטט ערך III ἅμαξα. ועיין במה"ג במדבר, הוצ' פיש, מנצ'סטר 1940, עמ' 163, הערה a ובבאורו של Burrows שם, עמ' 164, ובמה"ג הנ"ל, לונדון תשי"ח, עמ' ט"ו, ובהערה ט' שם, וכן בהוספות Burrows הנ"ל שם. וכן קוראין לדובה הגדולה בלשונות שמיות העתיקות, עיין מ"ש לעיל, הערה 22. ובפרקי דר"א פ"ז: כל מאורי האור הגדולים נתונים בדרום, חוץ מן העגלה שהיא נתונה בצפון. ולפ"ז אין ספק שהכוונה למזלת ursa maior, לדובה הגדולה שאינה זזה מן הצפון.

ובעגלה כשהיא מושכת. וכ"ה בירושלמי. ובבבלי בהוצ' שלפנינו: ועגלה מושכת בקרון. אבל בכמה כי"י וראשונים (עיין דק"ס, עמ' 34, הערה נ') חסרה המלה "בקרון". ובמאירי, עמ' 56: יש קורין בשמועה זו עגלה המושכת בחטף פתח תחת העין, ואין גורסין בה בקרון, אלא עגלה המושכת לבד מלשון וירא את העגלות (בראשית מ"ה, כ"ז). ופירושו עגלה המושכת כלים או אנשים וכו' אם היה זה בעגלה מושכת כלים ונשברו מחמת נדנודו חייב. ובר"ח י"ז ב': כיוצא בו היושב בעגלה המושכת עם הזב טמא, כך אם היו בעגלה מושכת כלים ונשברו חייב היושב בעגלה לשלם נזק שלם.⁴⁹כל הדברים הללו מפרשים את דברי רבא בבבלי, ומסתייעים מן הברייתא שלנו שמדברת ברגל, שהעגלה כגופה. אבל הלשון מגומגמת מאד. ד"א עגלה (כלומר, עֶגלה) מושכת, כבהמה בשליף שעליה, כשם שזה נזק שלם, כך זה נזק שלם. ועיין בהערות שהגיהו בר"ח, ולא כיוונו יפה, "ועגלה מושכת" (בלשון הר"ח ובתוספתא ובירושלמי כאן) היא מליצה ע"פ הכתוב (דברים כ"א, ג') אשר לא משכה בעול, ובבבלי סוטה מ"ו א' (ומקבילה): ובעגלה עד שתמשוך, ועיין גם בירושלמי שם פ"ט ה"ה, כ"ג ע"ד. ועגלה מושכת, פירושו מושכת בקרון, כמו בבבלי ע"ז י"א רע"ב. וכן בחידושי הראב"ד כאן, עמ' ל"ד: עגלה מושכת וכו', פי' עגלה שהיא מושכת בקרון ודרסה על גבי כלים משלמת נזק שלם, דומיא דחמור במשאו וכו'. ועיין מ"ש להלן שם ובשאר הראשונים כאן, והואיל ופירושיהם אינם שייכים לתוספתא אין אנו דנים בהם.
ועיין בבבלי לעיל שם, וכנראה שצרפו את הברייתא שלנו וברייתא אחרת מעין הברייתא שלהלן ה"ח.

ונחיה. נִצְנְצָה בוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַל יְדֵי הֲלִיכָה זוֹ תְחִי רוּחֲךָ, שֶׁנֶּאֱמַר וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם (בראשית מ"ה):

ושמועה טובה. אף היא שוה להם וכן יעקב ותחי רוח יעקב אביהם (בראשית מ״ה:כ״ז):