פרשנות מצטטת על בראשית מו:ג

עוֹד יִרְצֶה בְּכֶפֶל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לְהוֹדִיעַ סוֹד כָּמוּס כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, כִּי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם הֵן הֵנָּה שֶׁהָיוּ טְבוּעִים בְּטֻמְאַת מִצְרַיִם, וּבְאֶמְצָעוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ וּבָנָיו אֲשֶׁר יָרְדוּ מִצְרַיִם הוֹצִיאוּ אוֹתָם, כְּאָמְרוֹ (בראשית מו:ג) ״כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם״. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם, וְאָמְרוּ יוֹדְעֵי נִסְתָּרוֹת לַה׳ כִּי הוּא עַצְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב עָלָיו (דברים ד:ז) ״כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל״ וְגוֹ׳ שֶׁעָמְדוּ בְּהַר סִינַי. וּכְפִי זֶה יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל נָכוֹן אָמְרוֹ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הוּא הוֹצָאַת הַנְּשָׁמוֹת מִשִּׁבְיָתָם בְּטֻמְאַת מִצְרַיִם, פֵּרוּשׁ שֶׁבֵּרְרָם בְּאֶמְצָעוּת מוֹעֲצוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, אֲבָל עוֹדָם בְּמִצְרַיִם בְּבֵית עַבְדוּת, וְאָמַר מִבֵּית עֲבָדִים כְּנֶגֶד מַה שֶׁהוֹצִיא הָעָם הַמְבֹרָר לְבַל יִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם שׂוֹנְאֵיהֶם.

ברוך וכו' לישראל. צריך להבין במאי הזכיר לישראל ולא אמר כפשוטו לאברהם כמו שמסיים והולך אמנם יש לפרש דקאי על ישראל סבא כאשר ידע יעקב מגזירת ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וגם כי בארץ לא להם, וזהו על מיצרים אף שלא הזכיר בפי' זהו מחמת שהקב"ה מוסר הבחירה ביד האדם עכ"ז מרומז על מצרים כי יוסף העביר את מצרים מאחוזתם והחליף את נויהם מקצה לקצה למען לא יקרא הארץ על נחלתם וזהו בארץ לא להם של מצרים כנמצא במפרשי התורה ומחמת זה פחד יעקב אבינו ע"ה מאוד כי מצרים היא ערות העולם ואם ח"ו יקויים בבני' כל הד' מאות שנה במצרים יושקעו בטומאתם עד שח"ו לא יהיו עוד ראוים ליגאל ומטעם זה אמר לו הקב"ה אל תירא מרדה מצרימה אנכי ארד עמך מצרימה כי כ"מ שגלו שכינה עמהם ואנכי אעלך גם עלה לא אניח לבניך שישתקעו חלילה בנו"ן שערי טומאה וכאשר מצינו שרמז יעקב לבניו ג"כ שלא יהיו שם יותר מרדו כמו שמפרש רש"י ז"ל מקץ מ"ב פסוק ב' ולזה הסכים לו הקב"ה ויעקב ג"כ סמך ע"ז הבטחה שאמר לו הקב"ה אל תירא כו' וגם עלה הכפל לשון ומלת וגם הרבוי מורה שיתעלו מאוד ומזה מה שיקבלו אח"כ התורה אשר עי כור מצרים יזדככו למאוד לא כמו שהיה יעקב אבינו סבר שיתקלקלו שם ולכן הי' ירא, אכן מה עמקו מחשבות הבורא י"ת ששמה צרפם וזקקם ככסף עד שבאו לקדש שמו י"ת במסירת נפשם במצרים וגם על הים וגם במדבר כמאמר הנביא זכרתי לך וגו' אך הגזירה מהקב"ה הית' על ת' שנים מה עשה הקב"ה הכביד עליהם עול השעבוד כדי להשלים הגלות בזמן קצר והעלה עליהם כמו שהיו משלימים כל הת' שנים במצרים מחמת קושי השעבוד שהיו להם בזה היו להם הצירוף בזמן קצר למשך חצי הגלות וזהו שאמר ברוך שומר הבטחתו לישראל דייקא שאמר לו אל תירא והאיך עשה זאת מסיים והולך ב"ה שחשב את הק"ץ הייני ק"ץ שנה העלה עליהם כאלו היו עובדים את מצרים גם הק"ץ שנים שבין הכל הוא ת' שנים ובמה חשב לכן אמר "לעשות" כי תקן בקושי השעבוד כאילו עשו כל הת' שנים בשלימות וזהו כמו שאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים ועבדום וענו אותם דווקא לא העבדות בלבד כשאר עבדים רק נוסף להעבדות גם הענוי וזה גרם שנתקיים בהם ואח"כ יצאו ברכוש גדול ותיבת "גדול" נראה לכאורה מיותר אך לפי אשר בארנו כי שם נזדככו למאוד עד שזכו לא לבד שיצאו ברכוש כמשמעו וזהו כסף וזהב ושמלות אלא שזכו ג"כ לרכוש גדול היינו מצות פסח ומצות מילה ובאה להם הכל ע"י קידוש השם לכן זכו מזה ג"כ לקבלת התורה בהר סיני אשר ע"ז שייך למימר ברכוש גדול ודו"ק.

בא להודיע לנו שכשאמר יעקב רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות לא היתה כונתו לילך למצרים אלא לילך עד תחום ארץ ישראל. וחשב ששם יעלה יוסף לקראתו להקביל פניו. ומשיראנו לשוב לביתו בארץ כנען וזהו שמיד שאמר אלכה ואראנו כתיב ויסע יש' וכל אשר לו. היינו הצריך לעצמו בדרך. ולא חשב ליקח עמו מקנהו ורכושו כמו שאמר אח"כ ובלילה נראה לו השי"ת ואמר לו אל תירא מרדה מצרימה. ואז אנוס על פי הדבור גמר לילך למצרים. וע"כ מקנהו ורכושו ובניו ובנותיו וכל זרעו הביא אתו מצרימה.