פרשנות מצטטת על בראשית מו:ז

טעם ואלה שמות כי הכתוב ירצה למנות ענין הגלות מעת רדתם למצרים, כי אז גלו בראש גולים, כאשר פירשתי, ולפיכך יחזור אל תחלת הענין שהוא מפסוק וכל זרעו הביא אתו מצרימה (בראשית מו ז), ושם כתוב אחריו ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה וגו', ואותו הפסוק בעצמו הוא שהחזיר בכאן, כי אף על פי שהם שני ספרים, הספור מחובר בדברים באים זה אחר זה, וכאשר הזכיר בני יעקב קצר בבני בניו וכל זרעו, והחזיר הכלל כאשר אמר שם (שם מ"ו כ"ז) כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים. וכענין הזה בספר דברי הימים וספר עזרא, שהשלים דברי הימים (דה"ב ל"ו כ"ב כ"ג), ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר ה' בפי ירמיהו העיר ה' את רוח כורש וגו', כה אמר כורש מלך פרס וגו', ואותם שני פסוקים בלשונם החזיר בראש ספר עזרא (עזרא א א' ב') לחבר הספור, אלא שהיו שני ספרים, השלים הראשון במה שהיה קודם בנין הבית והספר השני מעת הבנין וכן הדבר בשני הספרים האלה בראשית ואלה שמות:

וְטַעַם שֶׁחָזַר לוֹמַר בָּאוּ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר ״הַבָּאִים״, נִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת הֶפְרֵשׁ בֵּין הַמְּנוּיִים בַּפָּרָשָׁה לְאַנְשֵׁי בֵיתָם, כִּי אַנְשֵׁי בֵיתָם אֵין כֻּלָּם בְּגֶדֶר זֶה. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ בְּפָסוּק ״בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו״ וְגוֹ׳ (בראשית מו:ז), כִּי הֵם דַּוְקָא הָיוּ חֲפֵצִים בַּדָּבָר. וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָנָה כָּאן אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אוּלַי שֶׁהֵם הָיוּ בְּגֶדֶר בִּפְנֵי עַצְמָם בְּדוֹמֶה לְיַעֲקֹב.

"ומקצה אחיו לקח...". למעלה (מו, לג) אמר יוסף "והיה כי יקרא לכם" וגו', והנה פרעה לא קרא, ואעפ"כ הוא מציג לו חמישה מאחיו (פסוקנו) וגם את יעקב (פס' ז). ואולי זה כדי להראות את גודלו בממלכת מצרים - אין הוא צריך לבקש ראיון לאחיו ולאביו, והוא מציגם לו כרצונו. וזה שאמר "והיה כי יקרא לכם" (מו, לג) - אולי מסימני ענוותנותו של יוסף הוא. (פ' ויגש תש"ן) ור' העמק דבר על אתר.