פרשנות מצטטת על בראשית מו:יא

ובנות בניו. סֶרַח בַּת אָשֵׁר וְיוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי:

ב] וישבת. ששם תשב ישיבת קבע, כי אתן לכם שם אחוזה כמ"ש (מו יא) ויושב יוסף וכו' ויתן להם אחוזה. ג] אל תדאג שתשב בין המצרים שהם עובדי אלילים, כי תשב בארץ גשן לבדך. ד] והיית קרוב אלי, כי ארץ כנען רחוקה. ה] אתה ובניך וגו' וצאנך, לא כמו בא"י שצאנך רחוקים ממך ופה תהיה ביד עם רכושך:

רש"י ד"ה לזרח, ...ומבני לוי נפלו ארבע משפחות... והרביעית לא ידעתי מה היא וכו'. הקביעה שנפלו ארבע משפחות מבני לוי, מקורה בירושלמי (סוטה פ"א, ה"י), ואין מפורש שם מי הן ארבע המשפחות. רש"י מעיר שלא מצאנו שנחסרו מהם אלא שלוש, והרי פירוט משפחות בני לוי ושלוש המשפחות שנחסרו מהן: בני לוי היו שלושה: גרשון, קהת ומררי (בראשית מו, יא). בשבט לוי - בשונה משאר השבטים - מונה הכתוב את בני הבנים כראשי משפחות, ולא רק את הבנים עצמם. דהיינו, בניהם של גרשון קהת ומררי נחשבים כולם כראשי משפחות לוי, כמו שנאמר למעלה (ג, יח-כ) "ואלה שמות בני גרשון למשפחֹתם לבני ושמעי. ובני קהת למשפחֹתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל. ובני מררי למשפחֹתם מחלי ומושי, אלה הם משפחֹת הלוי לבית אבֹתם", ואילו במנין המשפחות שבפרשתנו נאמר (להלן פסוק נח) "אלה משפחֹת לוי, משפחת הלבני, משפחת החברֹני, משפחת המחלי, משפחת המושי, משפחת הקרחי", הרי ששתיים מהן חסרו לגמרי: משפחת שמעי מבני גרשון ומשפחת עזיאל מבני קהת. ואולם יצהר לא נחסר לגמרי אלא שאינו נקרא "היצהרי" כי אם "הקרחי", על שם אחד משלושת הבנים "קרח ונפג וזכרי" (שמות ו, כא), הרי שלא היתה משפחתו שלמה, שנתמעטה ועמדה רק על שליש מגודלה, ולפיכך היא נחשבת כאילו בטלה. (פ' פינחס תשמ"ח)

שלשים שנה וארבע מאות שנה. בֵּין הַכֹּל, מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק עַד עַכְשָׁו, הָיוּ אַרְבַּע מֵאוֹת, מִשֶּׁהָיָה לוֹ זֶרַע לְאַבְרָהָם נִתְקַיֵּם כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ, וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיוּ מִשֶׁנִּגְזְרָה גְזֵרַת בֵּין הַבְּתָרִים עַד שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְבַדָּהּ, שֶׁהֲרֵי קְהָת מִן הַבָּאִים עִם יַעֲקֹב הָיָה, צֵא וַחֲשֹׁב כָּל שְׁנוֹתָיו וְכָל שְׁנוֹת עַמְרָם בְּנוֹ וּשְׁמוֹנִים שֶׁל מֹשֶׁה, לֹא תִמְצָאֵם כָּל כָּךְ, וְעַל כָּרְחֲךָ הַרְבֵּה שָׁנִים הָיוּ לִקְהָת עַד שֶׁלֹּא יָרַד לְמִצְרַיִם, וְהַרְבֵּה מִשְּׁנוֹת עַמְרָם נִבְלָעִים בִּשְׁנוֹת קְהָת, וְהַרְבֵּה מִשְּׁמוֹנִים שֶׁל מֹשֶׁה נִבְלָעִים בִּשְׁנוֹת עַמְרָם, הֲרֵי שֶׁלֹּא תִמְצָא אַרְבַּע מֵאוֹת לְבִיאַת מִצְרַיִם, וְהֻזְקַקְתָּה לוֹמַר עַל כָּרְחֲךָ, שֶׁאַף שְׁאָר הַיְשִׁיבוֹת נִקְרְאוּ גֵּרוּת וַאֲפִלּוּ בְחֶבְרוֹן שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק" (בראשית ל"ה), וְאוֹמֵר "אֶת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ" (שמות ו'), לְפִיכָךְ אַתָּה צָרִיךְ לוֹמַר "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" מִשֶּׁהָיָה לוֹ זֶרַע, וּכְשֶׁתִּמְנֶה ת' שָׁנָה מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק, תִּמְצָא מִבִּיאָתָן לְמִצְרַיִם עַד יְצִיאָתָן ר"י, וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁשִּׁנּוּ לְתַלְמַי הַמֶּלֶךְ (מגילה ט'):