וּבְנֵי־דָ֖ן חֻשִֽׁים׃
שפתי חכמים
דתן ואבירם ואון בן פלת. שלא תפרש בני ראובן קאי על פלת, ופלת הוא פלוא בן ראובן, שמצינו במקום אחר ג"כ כמו ובני דן חושים, ובני פלוא אליאב, אעפ"י שאינו אלא אחד קרא אותו בל' רבים, לכך פירש"י בני ראובן דתן ואבירם ואון בן פלת, ופלת ג"כ מבני בניו של ראובן: ואין להקשות איך ס"ד דפלת הוא פלוא, א"כ הו"ל להקדים און לדתן ואבירם כיון שהם בני אליאב בן פלוא, ואון בן פלוא עצמו. הא ל"ק דהקדים מי שהחזיק יותר במחלוקת. וא"ת דלמא האמת כן הוא ומנ"ל לרש"י, ונראה דלכן דקדק רש"י ונקט ואון בן פלת דהיל"ל דתן ואבירם ואון, בן פלת ל"ל אלא זה דיוקו ומדכתיב ואון בן פלת איפכא היל"ל בני אליאב ואון בני פלת בן ראובן, דאליאב ואון הם אחים בני פלת אם הוא פלוא ולא לדבר בני ראובן במקום בן ובן במקום בני, אלא בני ממשפחת ראובן לכן חזר ונקט רש"י ואון בן פלת נלי"ט. והרא"ם כתב י"מ שכוונתו לומר שבני ראובן שב לדתן ולאבירם לבדם, רצה לומר לא און כאלו אמר בני ראובן דתן ואבירם הם. אבל און בן פלת הוא ולא מבני ראובן. וי"מ שכונתו שאדרבא שישוב גם לאון שלא תאמר שבני ראובן ישוב לדתן ולאבירם ולא לאון הואיל ולא מצינו נזכר בשום מקום לא און ולא פלת בבני ראובן. והוא דחה שני הפירושים האלו, והנ"ל כתבתי:
אבן עזרא
ואת. דע כי אנשי לשון הקדש שומרים הפעלים במתכנתם בכל הבנינים, ואינם חוששים לשמור שמות בני אדם על כן אל תתמה שאמר גרשום בעבור שגר שם כי הנה קין (ברא' ד א) בעבור קניתי, ואינו נכון בדקדוק, וקשה מזה נח (שם ה כט) מגזרת ינחמנו ופעם יהפכו השם כמו חושים (שם מו כג) הוא שיחם (במד' כו מב), ונקרא יעבץ (דה"א ד ט) בעבור שילדתהו אמו בעוצב, גם יחסרו אות ממנו כמו מעכה הוא מיכה, והפך זה יוב (ברא' מו יג) הוא ישוב (במד' כו כד), ורבים אמרו כי כן שמואל (ש"א א כ) מגזרת שאלתיהו והישר בעיני כי שורק תחת חולם כמו תֹחוּ (ש"א א א) תיח (דה"א ו יט) וצוף (ש"א א א) וצופַי (דה"א ו יא) נון (למטה לג יא) ונון (דה"א ז כז), והנה שמואל מגזרת שמו אל, וקראתי אמו בשם אל, כי נתנו לה כאשר שאלה, ואל תתמה איך יקרא שם אדם בשם אל, כי הנה כמוהו צורי שדי (במד' ז לו) ורבים ככה, ולפי דעתי כי כן שם המזבח שבנה משה ה' נסי (למעלה יז טו) וככה שם המשיח ה' צדקנו (ירמיה כג ו), והגאון אמר כי השם דבק עם מלת יקראו ושם המשיח הוא צדקנו, והנה הוא מטעם בעל הטעמים ששם טרחא במלת יקראו כי הפרש גדול יש בין ויקרא בשם ה' (ברא' יב ח) הכתוב באברהם שהטרחא במלת ויקרא ובין ויקרא בשם ה' (למטה לד ה) הכתוב בספר משה כאשר אפרש במקומו:
רבנו בחיי
בנותיו זו דינה, וכן (בראשית מ״ו:כ״ג-כ״ד) ובני דן חושים, (דברי הימים א ב׳:ח׳) ובני איתן עזריהו. מכאן למדו רז"ל האומר נכסי לבניי והיה לו בן ובת, הבן יטול את הכל, והקשו בגמרא מי קרו אינשי לברא בניי, א"ל אין דכתיב (במדבר כ״ו:ח׳-ט׳) ובני פלוא אליאב. ובנות בניו. סרח בת אשר.