פרשנות מצטטת על בראשית מט:יב

אבל שבט יהודה להיפך, שקול דעתם לא הוי מצליח לכוין אל האמת, אבל זה כחם להמציא הכרעות עפ"י חקירה ופלפול עד שיצא לאור דינים מחותכים שא"א עוד לזוז ממנו.

ואמר כאשר התעו אותי אלהים. לרמוז כי מעת ששיבר צלמי אלהי תרח ונמרוד ושרף אותם באש והשליכוהו לכבשן האש ויצא מאור כשדים. הלך נע ונד ממקום למקום תועה במדברות למלאות רצון בוראו. לזה א"ל זה הדבר. וזה כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי. וסיפר שנתן לאברהם צאן ובקר לפייסו והשיב לו את שרה אשתו כמו שלקחה ואמר לו הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב ולא תירא מבני מלכותי כי לא יגעו בך. אע"פ שאמרת אין יראת אלהים במקום הזה. ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך. אחר שפייס לאברהם ונתן לו מתנות רבות לכסף ולזהב דמי בשתו. בא לפייס לשרה ואמר לה הנה נתתי אלף כסף לאחיך. ולא לך לפי שהוא דבר גנאי לתת מתנות לאשה. הנה הוא לך זה הכסף לכסות עינים ממני אחר שאני יודע האמת. אבל לכל אשר אתך מאנשי ביתך ואת כל בני עולם. אני יודע שאת אשה משכלת ותוכלי להתוכח עם כלם ולתת טענות צודקות להם עד שתכסה עיניהם ולא ידברו. או יאמר הנה לך כסות עינים שחוזר לאחיך ויאמר כן הנה נתתי אלף כסף לאחיך דמי בשתך. הנה הוא לך זה האח והבעל לכסות עינים ולמחסה ולמסתור ולמכסה עתיק לכל אשר אתך ואת כל. כי לא יהיה להם פה לדבר. אחר שהוא חכם ונביא ובו תתנחמי. אחר שהוא לך כסות של כבוד. ולא תחוש לכל מה שידברו ממך. אחר שהוא נביא והוא יודע האמת. ובעצתו תוכלי להתוכח עם כל באי עולם. או יאמר ונוכחת ועם כל זה תיסרך זאת ולא תעשי כדבר הזה עוד. וה"ר דוד קמחי פי' הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך לקנות ממנו בגדי צבעונים וזהו כסות עינים. כמו חכלילי עינים מיין והוא דרך הלצה:

שלמה המלך ע"ה יזהיר על האדם בכתוב הזה (משלי כז) לרחם על הגר שגלה ממקומו ומארץ מולדתו, ומפני שהתורה הזהירה עליו בכמה מקומות שלא להונות אותו לא בדברים ולא בממון שנאמר (שמות כב כ) וגר לא תונה, וכתיב (שם כג) וגר לא תלחץ, וכתיב (שם) ואתם ידעתם את נפש הגר לכך בא שלמה והוסיף וחדש כאן כי האיש הגולה והנודד ממקומו יתחייב האדם עליו בשתים, הא' שיספיק לו מזונותיו, השני שיסביר לו פנים, והנה הוא נקשר עם הכתוב שלמעלה שאמר כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו, המשיל את האדם שיצא מן המקום אשר נולד שם כעוף היוצא מקנו ששם תחלת הויתו וסבת תולדתו וסמך לו מיד שמן וקטרת, וכנה המזונות כלם וכל מה שמתבשל על האש בשמן וקטורת שהוא העשן העולה מן המזון המתבשל, והודיענו בזה כי חייב האדם לשמח לב האיש הנודד ממקומו בספוק מזונות שהוא שמן וקטורת כי שמן וקטורת ישמח לב, ויתחייב עוד בהסברת פנים, וזהו ומתק רעהו שימתיק לו דבריו והסברת פניו כי מלבד שיצטרך שמן וקטורת עוד יצטרך מתק רעהו במתק שפתים ורכות הדברים. ואמר מעצת נפש כלומר שיהיה אותו מתק והסברת פנים מעצת נפש השכלית דרך אהבה וחבה ולא דרך חנופה כי ייטב לו מתק שפתים יותר ממה שהוא נותן לו, וכן אמרו רז"ל בכתובות טוב המלבין שנים לחברו יותר ממשקהו חלב שנאמר (בראשית מ״ט:י״ב) ולבן שנים מחלב, אל תקרי לבן שנים אלא לבון שנים. וכן הזכיר הנביא (ישעיהו נ״ח:י׳) הלא פרוס לרעב לחמך והוא שמן וקטרת, והזכיר עוד (שם) ותפק לרעב נפשך והוא מתק רעהו.

נעות. על שם הכרמים, והיא גת, כמו (עבודה זרה עד ב): נעוה ארתחו. יטופון נעווהי בחמר (תרגום פרשת ויחי פסוק חכלילי עינים (בראשית מט יב)), ולא מן השם: