מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃
אבן עזרא
ורבי מרינוס אמר, כי ושמי ד' שבועה כי בלשון ערבי יש וי"ו לשבועה, וטעם לא נודעתי להם כמו שנודעתי לך וכוי"ו הזה לא מצאנו בלה"ק וככה דקדוקו, יש מלות מושכות עצמן ואחרות עמם, גם כן אותיות כמ"ם "מאל אביך ויעזרך, ואת שדי" (ברא' מט כה) שהוא מאת שדי וככה בי"ת באל שדי, כאילו כתוב ובשמי ד' לא נודעתי להם:
רד"ק
כי תקדמנו ברכות טוב ברכות כל דבר טוב כמו ברכת שדים ורחם (בראשית מט כה); ברכת תהום (שם). אמר: כל הברכות תקדם לו ותתן לו.