וַיְצַ֣ו אוֹתָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל־עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל־אֲבֹתָ֑י אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְר֥וֹן הַֽחִתִּֽי׃
עץ יוסף
דעו כי ה' הוא האלהים ר"י ב"ס כו'. קאי על ויאמר אליהם אני נאסף אל עמי (בראשית מ״ט:כ״ט) ועל זה אמר שהכוונה בזה ליעקב שהוא מסר נפשו ברצונו למות כי טוב לו המות ליאסף עם אבותיו. כלו' אני מדעתי ומרצוני כמ"ש מי אני נכנס למקום פלוני. משא"כ אני מת משמע בע"כ שהמיתה בלא רצון אדם הוא. ולזה מייתי קרא דעו כי ה' הוא האלהים וגו' דמפרשו ר' אחא ולו אנו משלימים ומוסרים את נפשותינו ברצון טוב (יפ"ת):
מנחת שי
נאסף הצדיק. האל"ף בחטף סגול בכל ספרים כ"י ודפוסים ישנים וכן במסורת נאסף ג' ב' פתחים וא' קמץ וסי' אני נאסף אל עמי פרשת ויחי. כאשר נאסף אהרון פרשת פנחס. כי מפני הרעה נאסף הצדיק. קדמאה קמץ ע"כ. וכולם האל"ף בחטף סגול וכן הובאו בשרשים:
מתנות כהונה
משביע ומצוה. על הקבורה שנאמר השבע לי וישבעלו וכתיב בסוף הפרשה ויצו אותם ויאמר אליהם אני נאסף אל עמי וגו':
מחוקקי יהודה; יהל אור
זמין למנויי פרימיום בלבדחזקוני
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
וחג האסיף. בִּזְמַן שֶׁאַתָּה אוֹסֵף תְּבוּאָתְךָ מִן הַשָּׂדֶה לַבַּיִת; אֲסִיפָה זוֹ לְשׁוֹן הַכְנָסָה לַבַּיִת, כְּמוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ (דברים כ"ב):