פרשנות מצטטת על בראשית מ:ה

וּפַרְעֹה חוֹלֵם. הִנֵּה לְצַד שֶׁהִיא תְּחִלַּת הַהוֹדָעָה הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״חָלַם פַּרְעֹה״ אוֹ ״וַיַּחֲלוֹם פַּרְעֹה״. אָכֵן הַכָּתוּב מוּסָב אֶל עִנְיָן רִאשׁוֹן שֶׁסִּפֵּר בַּפָּרָשָׁה שֶׁקָּדְמָה חֲלוֹמוֹ שֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים לְעִנְיָנוֹ, הוֹסִיף לוֹמַר וּפַרְעֹה גַּם כֵּן חוֹלֵם. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי אִם שַׂר הַמַּשְׁקִים לֹא רָצָה לְזָכְרוֹ עַל יְדֵי חֲלוֹמוֹ, עָשָׂה ה׳ שֶׁגַּם פַּרְעֹה יַחְלוֹם וּבָזֶה נִתְחַיֵּב בְּעַל כָּרְחוֹ לְזָכְרוֹ. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים וַיְהִי מִקֵּץ וְגוֹ׳ וּפַרְעֹה גַּם הוּא חוֹלֵם וְגוֹ׳ וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים בְּעַל כָּרְחוֹ לֵאמֹר וְגוֹ׳ וְשָׁם אִתָּנוּ וְגוֹ׳ וַיִּפְתָּר לָנוּ״ וְגוֹ׳.

וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת, מְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו וּמְתַקֵּן בִּשְׂעָרוֹ. "אֶת בְּנֵי בִלְהָה", כְּלוֹמַר וְרָגִיל אֶת בְּנֵי בִּלְהָה, לְפִי שֶׁהָיוּ אֶחָיו מְבַזִּין אוֹתָן וְהוּא מְקָרְבָן. "אֶת דִּבָּתָם רָעָה", כָּל רָעָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה בְּאֶחָיו בְּנֵי לֵאָה הָיָה מַגִּיד לְאָבִיו, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ז:ב'). וְאִם כֵּן לָמָּה לֹא הִצִּילוּהוּ בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת וְהוּא אוֹהֵב אוֹתָם וּמְקָרְבָן וּמַגִּיד לְאָבִיו עַל הָאַחִים בְּבִזְיוֹנָם, וְאִם נֹאמַר שֶׁיִּירְאוּ מִן הָאַחִים, וְהִנֵּה הֵם ד' וּרְאוּבֵן עִמָּהֶם וְיוֹסֵף עַצְמוֹ, וְתִגְבַּר יָדָם עֲלֵיהֶם, וְאַף כִּי לֹא יָבֹאוּ עִמָּהֶם בְּמִלְחָמָה. וְעוֹד כִּי נִרְאֶה בַּכָּתוּב כִּי כֻּלָּם הִסְכִּימוּ בִּמְכִירָתוֹ. אֲבָל לְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה פ"ד:ז') עַל כֻּלָּם הָיָה מוֹצִיא הַדִּבָּה. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי זֶה הַכָּתוּב שָׁב לְבָאֵר מָה שֶׁהִזְכִּיר, וְשִׁעוּרוֹ יוֹסֵף וְהוּא נַעַר בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה בַּצֹּאן אֶת אֶחָיו, אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו, וְדוֹמֶה לוֹ בַּסֵּדֶר הַזֶּה (בראשית מ':ה') "וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר", שָׁב לְפָרֵשׁ מִלַּת "שְׁנֵיהֶם" אֲשֶׁר הִזְכִּיר, וְשִׁעוּרוֹ וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ, וְכֵן רַבִּים. אוֹ שֶׁיִּהְיֶה "וְהוּא" מוֹשֵׁךְ אַחֵר עִמּוֹ, וּמִשְׁפָּטוֹ וְהוּא נַעַר וְהוּא אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו, יֹאמַר כִּי הוּא נַעַר וְהוּא עִם בְּנֵי בִּלְהָה וְעִם בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו תָּמִיד, לֹא יִפָּרֵד מֵהֶם בַּעֲבוּר נַעֲרוּתוֹ, כִּי לָהֶם צִוָּה אֲבִיהֶם שֶׁיִּשְׁמְרוּהוּ וִישָׁרְתוּהוּ, לֹא לִבְנֵי הַגְּבִירוֹת, וְהוּא מֵבִיא מֵהֶם דִּבָּה רָעָה אֶל אֲבִיהֶם, וְלָכֵן יִשְׂנָאוּהוּ אֵלֶּה הָאַרְבָּעָה הָאַחִים. וְאַחַר כֵּן אָמַר כִּי אָבִיו אֲהֵבוֹ, וַיִּרְאוּ אֶחָיו הָאֲחֵרִים כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם יוֹתֵר מִכֻּלָּם וַיְקַנְאוּ בּוֹ וַיִּשְׂנָאוּהוּ, נִמְצָא שָׂנוּא מִכֻּלָּם, בְּנֵי הַגְּבִירוֹת יְקַנְאוּ בּוֹ לָמָּה יֹאהַב אוֹתוֹ מֵהֶם וְהֵם בְּנֵי גְּבִירָה כָּמוֹהוּ, וּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר לֹא יְקַנְאוּ בָּזֶה לְמַעֲלָתוֹ עֲלֵיהֶם יִשְׂנְאוּ בּוֹ בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ מֵבִיא דִּבָּתָם אֶל אֲבִיהֶם. וְטַעַם "דִּבָּתָם רָעָה", לְהַפְלִיג, כִּי כָל דִּבָּה רָעָה הִיא. וְעַל דַּעַת רַשִׁ"י (במדבר יד לו) יִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה דִּבָּה טוֹבָה, וּ"מֵבִיא דִבָּה" הוּא אֲשֶׁר יִרְאֶה יַגִּיד, אֲבָל "מוֹצִיא דִבָּה הוּא כְסִיל" הָאוֹמֵר שֶׁקֶר. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אֵינֶנּוּ קָשֶׁה שֶׁיִּקְרָאֶנּוּ נַעַר וְהוּא בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ קָטָן מִכֻּלָּם יִקְרָאֶנּוּ כֵן, לוֹמַר כִּי לֹא הָיָה מִתְחַזֵּק כְּאֶחָיו וְיִצְטָרֵךְ לִהְיוֹתוֹ עִם בְּנֵי בִּלְהָה וְזִלְפָּה מִפְּנֵי נַעֲרוּתוֹ. וּכְתִיב בִּרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה (דהי"ב יג ז) "וּרְחַבְעָם הָיָה נַעַר וְרַךְ לֵבָב וְלֹא הִתְחַזַּק לִפְנֵיהֶם" וְהוּא בֶּן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה בְּמָלְכוֹ, וְכֵן "הֲשָׁלוֹם לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם" (שמואל ב יח לב), וּבִנְיָמִן בְּרִדְתּוֹ לְמִצְרַיִם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וְיִקְרָאֶנּוּ נַעַר פְּעָמִים רַבִּים. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ז:ב') תִּרְגֵּם "וְהוּא נַעַר" – "וְהוּא מְרַבֵּי עִם בְּנֵי בִּלְהָה", יֹאמַר כִּי מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ נַעַר הוּא עִמָּהֶם, הֵם גִּדְּלוּהוּ כְּאָב וְהֵם יְשָׁרְתוּהוּ, גַּם נָכוֹן הוּא, וְעַל הַדֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי הַכָּתוּב יְסַפֵּר כִּי מֵאֵלֶּה יָבִיא הַדִּבָּה וְלִבְנֵי הַגְּבִירוֹת בְּקִנְאָתָם. וְטַעַם "נְשֵׁי אָבִיו", כִּי נָשָׁיו הָיוּ שֶׁלְּקָחָם לְנָשִׁים, וְלֹא יִקְרָא אוֹתָם הַכָּתוּב שְׁפָחוֹת רַק בִּהְיוֹתָן עִם רָחֵל וְלֵאָה שֶׁהֵן גְּבִירוֹת לָהֶן, וְכֵן "וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן" (בראשית ל"ג:ב'), לוֹמַר כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹתָן שְׁפָחוֹת לְרָחֵל וּלְלֵאָה שָׂם אוֹתָן לִפְנֵיהֶן. וְכֵן "וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּלֶגֶשׁ אָבִיו" (בראשית ל"ה:כ"ב), שֶׁאִלּוּ הָיְתָה גְּבֶרֶת לֹא יֵעָשֶׂה כֵן. וְיִתָּכֵן כִּי בְּחַיֵּי רָחֵל וְלֵאָה יִקְרָא אוֹתָן שְׁפָחוֹת וּפִילַגְשִׁים, וְעַתָּה מֵתוּ וּלְקָחָן לְנָשִׁים:

איש כפתרון חלומו. כבר פירשתיו: