פרשנות מצטטת על בראשית מ:י

קדושים תהיו במדרש רבה קדושים יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי גדול מקדושתכם ואנו למדין מפרשתו של פרעה הרשע ע"ש קדושים היו מיבעי ליה ת' יתירה בא לרמוז על ד"פ קדוש שאומרים ישראל בכל יום ג' בבוקר ואחד במנחה לקבל ד' דגלים ובכל דגל ג' שבטים כן בכל פעם ג"פ קדוש ז"ש (תהלים מו) ה' צבאות אימתי נקרא צבאות מלא כל הארן כבודו כי ה' צבאות עמנו ר"ל בשביל ישראל נקרא צבאות ז"ש ונקדשתי בתוך בני ישראל שהקדושה היא כנגד י"ב שבטי ישראל ועז"א קדושים תהיו בת' שהקדושה תבא להם לישראל כי קדוש אני ר"ל בשביל קדוש אני ה' אלהיכם שאתם אומרים בכל יום לכן א' פרשה זו בקהל אל כל עדת בני ישראל שהם (שיר ו) איומה כנדגלות (תהלים כב) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל כשם שישראל הוא מחלק לד' פעמים קה"ל וקהל כלול מג' פעמים אד"ם ז"ש (שם סח) במקהלות ברכו אלהים וחוזר ומפרש ה' ממקור ישראל ר"ל בשם של ישראל תמן ד"פ קהל וא' שבתיבת ישראל הנוספת על מספר רובע ישראל היא שם של הוי"ה שהוא צורת א' גם אמר (ויקרא כב) ונקדשתי בתוך בני ישראל על סוד תפילין ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בזוהר חיי שרה בתוכם מ' סתומה תפילין מרובעת הלכה למשה מסיני ויש ד' בתים לקבל ד' דגלים י"ב תפירות י"ב שבטים לכל רוח ג' תפירות ג' שבטים לכל דגל ש' מימין ש' של ג' ראשים לקבל ג' אבות ז"ס גפן הם תפילין (בראשית מ) ג' ש' ריגים (חולין צב) על ג' אבות והיא כפורחת ד' אמהות והבשילו אשכלותיה י"ב שבטים ויש בתפילין ת"ג תיבות כמנין אבות כי שם של שדי מורה על ג' אבות ש' על יעקב ר' יצחק יו"ד אברהם כשתצרף ת"ג תיבות בד' בתים בז' ראשים של שינין י"ב תפירות הרי הם כ"ג לקבל ד' יסודות וז' כוכבי לכח וי"ב מזלות וכן כ"ג סנהדרי קטנה (שיר ד) כחוט השני שפתותיך כמנין חוט (בראשית יד) אם מחוט ועד שרוך שבזה זכו ישראל מחוט של חסד של אברהם לילה לאו זמןתפילין כי חוט של חסד הוא ביום ז"ש (תהלים מב) יומם יצוה ה' חסדו במ' סתומה על תפילין מרובעת שזמנם ביום (שם) ובלילה שירה עמי שאין צריך לחלוץ הלכה ואין מורין כן אבל ביום כתיב יצוה שם מצוה להניח וכשתצרף כ"ג עם ת"ג הרי תו"ך ז"ש (ויקרא כב) ונקדשתי בתוך בני ישראל תו"ך דייקא ז"ש ושכנתי בתוכ"ם קאי על תפילין שהם סוד תו"ך (דברים לג) והם תכ"ו לרגליך גם בד' פרשיות זוכין לארבע מאות עלמין דכסיפין לכן אמר תהיו בת' יתירה ובהם מכניעין ת' בתי דינין דחציפין והעולם עומד על סנפיר א' של לויתן שהוא סוד ת' וכן ג"כ קומה של אד"הר שהעמידו על ק' אמה כי יש באמה אחת של הקב"ה ד' עולמות נמצא בק' אמה של הקב"ה יש ת' עלמין דכסיפין וז"ס כ"ף קטנה של (בראשית כג) לספוד לשרה ולבכותה שבכה אברהם על קומת אד"הר שהיא כ"ף (תהלים קלט) ותשת עלי כפכה ולכן קנה אברהם באותו פרק מן עפרן שהוא רע עין (בראשית כג) בארבע מאות שקל כסף שהוא ת' עלמין דכסיפין וכן קדושים תהי' בת' שיתקנו קומת אדם הראשון קדושים ב"פ קדו"ש בגי' כ"ף בפ' רבתי של אי"ק שצריך להיות קדוש בגוף וקדוש בנפש:

שם בתוי"ט ד"ה הנץ החמה. מש"כ בשם הר"י שהנץ הוא מלשון הנצו הרמונים היה יכול להביא מה"ת עלתה נצה (בראשית מ' י'):

נצה. הוא כענין פרח וגדול ממנו וכן נאמר והיא כפורחת עלתה נצה (בראשית מ׳:י׳):

שבישתא - זמורות כדמתרגמינן שריגים שיבשין (בראשית מ):