שְׂר֥וּג נָח֖וֹר תָּֽרַח׃
אור החיים
וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁשִּׁנָּה ה׳ דְּבָרוֹ הַטּוֹב הָאָמוּר בְּיַעֲקֹב מֵהָאָמוּר בְּאַבְרָהָם, בְּמַה שֶׁאָמַר ״שִׁמְךָ יַעֲקֹב״, כִּי לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר כֵּן, כִּי מַה חִדֵּשׁ בָּזֶה בְּאָמְרוֹ ״שִׁמְךָ יַעֲקֹב״? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֵׁם קָבוּעַ הוּא לְךָ. אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת טַעְמוֹ שֶׁל הקב״ה לָמָּה בְּאַבְרָהָם הִקְפִּיד עַל אַבְרָם, וְעַל יַעֲקֹב לֹא הִקְפִּיד. וְיֵרָאֶה כִּי יֵשׁ טַעַם נָכוֹן, וְהוּא לְמַה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי שְׁמוֹת בְּנֵי הָאָדָם הֵם שְׁמוֹת נַפְשׁוֹתָם, וַה׳ שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ וְדָרְשׁוּ זַ״ל (ברכות ז.) וְכוּ׳. וְהִנֵּה יַעֲקֹב יִהְיֶה שֵׁם נֶפֶשׁ שֶׁהָיְתָה לוֹ, וְלָזֶה הֲגַם שֶׁנִּתּוֹסֵף בּוֹ רוּחַ אֱלֹהִים הַנִּקְרָא יִשְׂרָאֵל, לֹא מִפְּנֵי זֶה אָבַד הָרִאשׁוֹן, וַהֲרֵי יֶשְׁנָם לְרִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי וְיָכוֹל הוּא לִקָּרֵא יַעֲקֹב וְאֵין רָאוּי שֶׁיֵּעָקֵר שְׁמוֹ הָרִאשׁוֹן לַחֲלוּטִין. מַה שֶׁאֵין כֵּן אַבְרָהָם, כִּי גַּם אַחַר שִׁנּוּי שְׁמוֹ לְעִלּוּי לֹא נֶעֱקַר שֵׁם הָרִאשׁוֹן, כִּי יֵשׁ בִּכְלַל אַבְרָהָם אַבְרָם, וְלָזֶה יְצַו הָאֵל לִקְרוֹת לוֹ בִּתְמִידוּת אַבְרָהָם, וְאֵין עֲקִירָה לָרִאשׁוֹן כִּי בִּכְלַל אַבְרָהָם אַבְרָם. וְאוּלַי כִּי זֶה רָמַז הַכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א׳ א:כו) ״אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם״. וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לְבַד אֶלָּא גַּם יִשְׂרָאֵל. גַּם דִּיֵּק בְּאָמְרוֹ ״לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד״ וְלֹא אָמַר ״לֹא יִקָּרֵא עוֹד שִׁמְךָ״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּאַבְרָהָם (בראשית יז:ה), וְהָבֵן: