וּבְנֵ֨י קְטוּרָ֜ה פִּילֶ֣גֶשׁ אַבְרָהָ֗ם יָלְדָ֞ה אֶת־זִמְרָ֧ן וְיָקְשָׁ֛ן וּמְדָ֥ן וּמִדְיָ֖ן וְיִשְׁבָּ֣ק וְשׁ֑וּחַ וּבְנֵ֥י יָקְשָׁ֖ן שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃ (ס)
רבנו בחיי
דגל מחנה יהודה. היה נוסע תחלה והיה במזרח, ולפי שהיה בעל גבורה נמשל לאריה, שנאמר (בראשית מ״ט:ט׳) גור אריה יהודה, ועמו מטה יששכר ומטה זבלון, וכתיב בהם ראשונה יסעו, והמלה הזו תרמוז לחכמה כי כן היו כלם בעלי תורה שנאמר (תהילים ס׳:ט׳) יהודה מחוקקי, וכתיב (דברי הימים א י״ב:ל״ג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, וכתיב (שופטים ה׳:י״ד) ומזבולן מושכים בשבט ספר, ועל כן הם ראוים לשבת יחדיו, ושלשתן נקראים מחנה יהודה. והיו דוגמת מחנה גבריאל עזריאל שמעיאל מלפני השכינה ושלשתם נקראים מחנה גבריאל, ויש לכל אחד מהם כמה מחנות וכמה צבאות מלאכים שהם ממונים עליהם כשם שהיו במטה יששכר ובמטה זבולן כמה אלפים רבבות מישראל. ומעתה הבן הרמז הנמרץ אשר רמז הכתוב באמרו (דברי הימים א ה׳:ב׳) יהודה גבר באחיו, בא לרמוז כי מחנה יהודה דוגמת מחנה גבריאל.
מחוקקי יהודה; יהל אור
(ג) וכן (דה"א א לב) "ובני קטורה פילגש אברהם" ושֵם "פילגש" פירושו שפחה, והמפרש (יחז' כג כ) על הפסוק "ותעגבה על פילגשיהם" שפירושו שם אנשים ולא נשים, וכן הביא הרד"ק שם זה הפירוש וז"ל שם "פי' המפרשים פלגשים עבדיהם, כי פילגשים במקום הזה אנשים ולא נשים, ויורה ע"ז "אשר בשר חמורים בשרם" (יחז' כג כ) שהוא כינוי לאבר האיש וכו' והנכון בעיני שהוא כמשמעו", וכן דעת הח' ז"ל שהוא כמשמעו, ואעפ"י שנכתב פה ביו"ד מ"ם כדרך הזכרים, כי הי' לו לכתוב "הפלגשות", ע"כ יפרש שפי' פלגש, שפחה:
רמב"ן
וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, בַּעֲבוּר שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ (בראשית כ"א:י"ב) "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע", לֹא בְּזֶרַע אַחֵר, הָיוּ כָּל נָשָׁיו אֶצְלוֹ פִּילַגְשִׁים, לֹא הָיוּ נֶחְשָׁבוֹת לְנָשִׁים, שֶׁאֵין זַרְעָן בְּיוֹרְשָׁיו, כִּי הָגָר שִׁפְחַת שָׂרָה פִּילַגְשׁוֹ הָיְתָה, אֲבָל קְטוּרָה לְאִשָּׁה לָקַח לוֹ, וְאִם הָיְתָה שִׁפְחָה בְּבֵיתוֹ וּלְקָחָהּ לְפִילֶגֶשׁ לֹא הָיָה אוֹמֵר "וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה", רַק תִּקָּרֵא פִּילֶגֶשׁ בַּכָּתוּב, מִפְּנֵי הַטַּעַם שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (א א לב) כָּתוּב "וּבְנֵי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם". וְהִנֵּה אַבְרָהָם לָקַח לוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנַעַן, וְאִם תֹּאמַר שֶׁהָיְתָה מִצְרִית אוֹ מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, הִנֵּה לֹא שָׁלַח אֶל אַרְצוֹ וְאֶל מוֹלַדְתּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בִּבְנוֹ, כִּי אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵר רַק זֶרַע יִצְחָק כִּי עָלָיו נִכְרַת הַבְּרִית. וְעוֹד שֶׁלֹּא אָמַר הַכָּתוּב "וַיִּקַּח אִשָּׁה קְטוּרָה בַּת פְּלוֹנִי הַחִוִּי אוֹ הַפְּלִשְׁתִּי וְהַמִּצְרִי מֵאֶרֶץ פְּלוֹנִית" כַּאֲשֶׁר אָמַר בִּנְשֵׁי עֵשָׂו (בראשית כ"ו:ל"ד) וְזוּלָתָן, אֲבָל הִזְכִּיר שְׁמָהּ בִּלְבַד כִּי הִיא כְּנַעֲנִית, וְקִצֵּר בְּיִחוּסָהּ, וְכֵן יַעֲשֶׂה בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים כְּשֶׁלֹּא יַקְפִּיד בַּיִּחוּס שֶׁלָּהֶן. וְאוּלַי תִּקָּרֵא פִּילֶגֶשׁ בַּעֲבוּר הֱיוֹתָהּ שִׁפְחָה מִמִּשְׁפַּחַת הָעֲבָדִים, וְאִם הָיְתָה שִׁפְחָה בְּבֵיתוֹ וּבָא אֵלֶיהָ לֹא יַזְכִּיר יִחוּסָהּ, כִּי אֵין דֶּרֶךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר בָּאִמָּהוֹת רַק שְׁמָן, כָּעִנְיָן בְּזִלְפָּה וּבִלְהָה. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על בראשית כ"ה:ו') נָשִׁים בִּכְתֻבָּה פִּילַגְשִׁים שֶׁלֹּא בִּכְתֻבָּה, כִּדְאָמַר בְּנָשִׁים וּפִילַגְשִׁים דְּדָוִד בְּסַנְהֶדְרִין (כא). וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי לֹא תִּקָּרֵא פִּילֶגֶשׁ אֶלָּא כְּשֶׁהִיא בְּלֹא קִדּוּשִׁין, כִּי הַכְּתֻבָּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְהַגִּרְסָא בְּסַנְהֶדְרִין פִּילֶגֶשׁ בְּלֹא כְּתֻבָּה וְקִדּוּשִׁין. אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁגַּם בְּנֵי נֹחַ כַּאֲשֶׁר יִשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים כְּמִשְׁפָּטָן בִּבְעִילָה הָיוּ נוֹהֲגִים לִכְתֹּב לָהֶן מֹהַר וּמַתָּן, וַאֲשֶׁר רְצוֹנָם שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם פִּילֶגֶשׁ וְיִשְׁלַח אוֹתָהּ כַּאֲשֶׁר יִרְצֶה, וְלֹא יִהְיוּ בָּנֶיהָ בַּנּוֹחֲלִים אֶת שֶׁלּוֹ, לֹא הָיָה כּוֹתֵב לָהּ כְּלוּם. וְעַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר סא ד) שֶׁהִיא הָגָר הִנֵּה הִיא פִּילֶגֶשׁ וַדַּאי: