כֹּ֖ל בְּנֵ֣י דָוִ֑יד מִלְּבַ֥ד בְּֽנֵי־פִֽילַגְשִׁ֖ים וְתָמָ֥ר אֲחוֹתָֽם׃ (פ)
רמב"ן
וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע כְּמוֹ "וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה" (בראשית ד':כ"ב), "וְאַחְיוֹתֵיהֶם צְרוּיָה וַאֲבִיגַיִל" (דהי"א ב טז), "וְתָמָר אֲחוֹתָם" (שם ג ט), "וְסֶרַח אֲחוֹתָם" (בראשית מ"ו:י"ז), כִּי הַמִּנְהָג לְיַחֵס הַבַּת אֶל הָאַחִים. וְהָיָה רָאוּי שֶׁתִּמָּנֶה לְמַעְלָה עִם בְּנֵי שֵׂעִיר וְדִישׁוֹן וְאֵצֶר וְדִישָׁן וְתִמְנַע אֲחוֹתָם, אֲבָל הָיְתָה אֲחוֹת לוֹטָן בַּת אָבִיו וּבַת אִמּוֹ, לֹא אֲחוֹת שְׁאָר הָאַחִים, וְלָכֵן רָצָה לְיַחֵס אוֹתָהּ אֵלָיו, אוֹ שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב, וְאֵינֶנָּה בַּת שֵׂעִיר הַחוֹרִי: