וּבֶן־עֶזְרָ֔ה יֶ֥תֶר וּמֶ֖רֶד וְעֵ֣פֶר וְיָל֑וֹן וַתַּ֙הַר֙ אֶת־מִרְיָ֣ם וְאֶת־שַׁמַּ֔י וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ח אֲבִ֥י אֶשְׁתְּמֹֽעַ׃
רמב"ן
הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה – עַל דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר י״א:י״ב), כְּמוֹ ״עַל בִּרְכוֹת הוֹרַי״ (בראשית מט כו), כִּי הָאָב יִקָּרֵא הוֹרֶה מִפְּנֵי שֶׁנּוֹתֵן וּמַזְמִין הַהֵרָיוֹן. יֹאמַר: אִם אֲנִי אֲבִיהֶם אוֹ אִמָּם שֶׁיָּלַדְתִּי אוֹתָם. וּבַעֲלֵי הַפְּשָׁט אָמְרוּ בְּהֵפֶךְ: הֶאָנֹכִי אִמָּם שֶׁהָיִיתִי הָרָה בָהֶם וְיוֹלֶדֶת, וְכֵן ״וַתַּהַר אֶת מִרְיָם וְאֶת שַׁמַּי״ (דברי הימים א ד יז) שֶׁהָרְתָה וְיָלְדָה אוֹתָם. אוֹ אָנֹכִי אֲבִיהֶם שֶׁיְּלִדְתִּיהוּ, כְּמוֹ ״וַיּוֹלֶד נֹחַ״ (בראשית ו י), ״לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ״ (משלי כג כב) וְזוּלָתָם. וְאָמַר כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק - הָאָב אוֹ הָאֵם. וְעַל דַּעְתִּי הַכֹּל מְלִיצָה בָּאֵם, וְטַעְמוֹ כְּמוֹ הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה וְאָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ. וְהִזְכִּיר כֵּן כִּי הָאִשָּׁה תִּסְבֹּל צַעַר גָּדוֹל הַבָּנִים בְּזָכְרָהּ מַה שֶׁסָּבְלָה בָּהֶם מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן וּמֵהֵרָיוֹן. וְאָמַר אוֹמֵן כִּי הוּא אוֹמֵן לֹא אוֹמֶנֶת:
הטור הארוך
אם אנכי ילדתיהו. או אני אמם שילדתי אותם. ובעלי הפשט אמרו להפך האנכי אמם שהייתי בהם הרה ויולדת בן כמו ותהר את מרים או ילדתיהו או אנכי אביהם כמו ויולד נח. (אביך זה ילדך). ואמר כאשר ישא האומן את היונק האב או אם. ועל דעתי הכל מליצה באם ופירושו האנכי הריתי את כל העם הזה ואנכי ילידתיהו כי האשה תסבול צער גידול בנים בזכרה מה שסבלה בהם מלידה מבטן ומהריון:
אבן עזרא
הורו כמו עושו (איוב מ' י"ג). והורו מגזרת על ברכת הורי (בראשית מ"ט כ"ו), ותהר את מרים (דברי הימים א' ד' י"ז), והנה הוא על משקל הוגו והוי"ו שב אל שקר, ויש אומרים כי היה ראוי להיותו על משקל בנה בניתי (מלכים א' ח' י"ח), ובאו זרות: