פרשנות מצטטת על דברי הימים א ט:לג

וְאֵ֣לֶּה הַ֠מְשֹׁרְרִים רָאשֵׁ֨י אָב֧וֹת לַלְוִיִּ֛ם בַּלְּשָׁכֹ֖ת פטירים [פְּטוּרִ֑ים] כִּֽי־יוֹמָ֥ם וָלַ֛יְלָה עֲלֵיהֶ֖ם בַּמְּלָאכָֽה׃

רש"י

באי השבת עם יוצאי השבת כי לא פטר. אותן מחלקות היוצאי' ללכת לבית' אלא עכבם שם עם הבאים דוגמא בלשכות פטורים כלומר פטורים היו מכל מלאכה שבעזרה כי אם לשמור הלשכות כי יומם ולילה חובה עליה' במלאכ' לשמור העזרות והלשכות לפיכך היו פטורים מכל שאר מלאכת העזרה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת ציון

פטר. הוא חלוף החיוב וכן בלשכות פטורים (דה״א ט):
שאל רבBookmarkShareCopy

הכתב והקבלה

פטרת כל רחם. פי' לפי שהותר דבקות החביבות, ונפטר קשר אהבת כל הבכורים (פיר דיא פאֶלליגע אויפלאֶזונג דער ליעבע אללער ערסטגעבאָרנען); והטעם לפי שעזבו הבכורים את דבקות ה' וטעו אחרי הבוגדים בו לעשות להם עגל מסכה, פטרת, הוא לשון פטור בתלמוד, שהוא הפך התחייבות (לאָז לאססען, בעפרייעט זיין), ומזה (בדברי הימים א ט׳:ל״ג) לשכת פטורים, הנפטרים מן העבודה היו מתעכבים בלשכה זו, ונקראו פטורים (אבגעלאֶזט), (ובדה"ב ג') כי לא פטר יהוידע; ומלת רחם, מן ארחמך ה' חזקי (תהילים י״ח:ב׳) שהוא לשון אהבה וחבה; ולא יתכן לפרש פטרת כבשאר מקומות שהוא על הבכור הפוטר רחם אמו, כי שם נאמר פטר בלשון זכר וכאן נאמר פטרת שהוא לשון נקבה, ולא יתכן לומר שלקיחת הלויים היא תחת פעל פתיחת הרחם, ולפי"ז יהיה תרגומו (וועגען דעס אויפגעבענס יעדער ליעבע פאָן זייטען אללער ערסטגעבאָרנען). עמ"ש במדבר ג' י"ב במלת מתוך:
שאל רבBookmarkShareCopy