פרשנות מצטטת על דברי הימים א יא:ו

התעו אותי אלהים. כל השמות האמורים באברהם קודש, ואף זה כאשר התעו אותי אלהים, והכי קאמר, אלולא אלהים כבר התעו אותי ^טכבר אמרו במ"ר פרשה זו (פ' נ"ב) הלואי נדרוש הדין קרא תלת אנפין וניפק ידי', ר"ל הלואי נדרשנו בג' אופנים ונצא ידי חובתנו לכוין בו האמת, יען כי בכל הפירושים יש צד דוחק, וזה הוא מפני שברור לחז"ל ומקובל דשם אלהים שבכאן הוא קודש, ר"ל שכוון אברהם להקב"ה, וא"כ לפי"ז לא יתכן הלשון והענין התעו אותי, לכן פרשו בענינים שונים, דהוי כמו שחסרה כאן מלה אחת, וצ"ל ויהי כאשר התעו אותי, כלומר הגוים, הצילני אלהים מבית אבי, וכפי הנראה אל פירוש זה כוון הירושלמי בדרשא שלפנינו, אלמלא אלהים שהציל אותי מבית אבי הייתי נתעה בשוא ככל הגוים.
ואין זה פלא שמקרא קצר הוא, שכמה מקראות בתנו"ך באו בקיצור ענין או בחסרון מלה, אחת ושתים, שכן הוא מתכונת הלשון, וכמו בפ' בראשית בפסוק כי כל הורג קין, עיי"ש ברש"י, ובפ' צו והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה, דהוי כמו דכתיב והכהן המשיח שמת, תחתיו מבניו יעשה [ע' רע"ב פ"ד מ"ה דמנחות], ובפ' בהר והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, במקום והיתה תבואת שבת הארץ, ובפ' חקת עשה לך שרף במקום נחש שרף, ובפ' בלק לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמד, במקום את אשר תעשה ואודיעך את אשר יעשה העם הזה לעמך, ושם, קח את ראשי העם והוקע אותם במקום ואת החוטאים והוקע אותם [את החוטאים], ובפ' פינחס אשר ילדה אותה ללוי, במקום אשר ילדה אותה אשתו, יעו"ש ברש"י ובראב"ע, ובפ' שופטים כי האדם עץ השדה במקום כי חיי האדם, וביהושע כ"ב ל"ד ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח – צ"ל למזבח עד, ובש"א ד' ימותו אנשים צ"ל אנשים בחורים, ושם כ"ד ואמר להרגך ותחס עליך – במקום ואמר האומר להרגך ותחס נפשי עליך, עיי"ש ברש"י, ובש"ב ה' ח' כל מכה יבוסי ויגע בצנור, ולא פירש מה יעשה לו, ופירש זה בדה"א י"א כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר, ועוד שם בש"ב י"ז האיש אשר אתה מבקש כל העם יהיה שלום, חסר, וצ"ל האיש אשר אתה מבקש יעשה בו בקשתך ויהרג וכל העם יהי' שלום, עיי"ש ברש"י, ובישעי' ס"ו באה לקבץ את כל הגוים צ"ל באה העת, וביחזקאל י"ג לעמוד במלחמה ביום ה' – במקום ביום אף ה' [עיי"ש בת"י וכן העתיקו במ"ר ריש רות], ובצפניה ג' ובעת קבצי אתכם – במקום ובעת ההיא, וברות ג' וימד שש שעורים במקום שש סאים שעורים, וכן לדעתי הכונה בתהלים קי"ד היתה יהודה לקדשו – במקום היתה ארץ יהודה, ויתיישב מה שטרחו המפרשים בבאור הלשון היתה בל"נ, וכן אפשר לפרש הדרשא הידועה עין תחת עין – ממון, שמקרא קצר הוא, וכמו שכתוב שווי עין תחת עין, ובירושלמי מגילה פ"א ה"א מוקי הפסוק בד"ה א' כ"ח ותבנית כל אשר הי' ברוח עמו – במקום ברוח פיו, ורמב"ן כתב בפסוק כי ציד בפיו (ר"פ תולדות) שהוא במקום כי נתן או כי יביא ציד, וע"ע ברמב"ן פ' חקת בפסוק שמעו נא המורים, ואף הכא מקרא קצר הוא וכמו שהי' כתוב ויהי כי התעו אותי [התועים] הצילני אלהים מבית אבי, ואין להאריך עוד, ומי שהוא בעל מקרא ימצא עוד כמה דוגמאות ממקראות קצרים. .
(ירושלמי מגילה פ"א ה"ט)

ובאלהי אדלג שור. כשבא להלחם על יבוס ואמר כל מכה יבוסי יהיה לראש ולשר (ד"ה א יא) הביא יואב ברוש רענן וכפפו ונתלה בו ועלה על החומה אמר דוד יהלמני צדיק וגו' (לקמן קמא) קצר לו הקב"ה את החומה ודילג במדרש תהלים:

ובאלהי אדלג שור: אדלג חומות ערי איבי לכבשם; ואמר: אדלג למהירות כבשו אותם, כאלו בדלוג יכנס בהן. ובמדרש (שוחר טוב): כי על כבוש ציון נאמר זה הפסוק, והפסוק שלמעלה מזה על מלחמת עמלק. גיס גדול משל עמלק בא על דוד, ודוד עשה עמהם מלחמה שני לילות ויום אחד שנאמר (שמואל א ל יז) ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם. מי היה מאיר לו באותם שני לילות? אמר רבי יהושע בן לוי בברקים היה הקדוש, ברוך הוא, מאיר לו; וזהו כי אתה תאיר נרי. כי בך ארוץ גדוד: בשעה שהלך דוד אל יבוס לעשות עמהם מלחמה התחיל דוד ואמר כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר (דברי הימים א יא ו). מה עשה יואב? הלך והביא ברוש אחד רענן וקבעו בצד החומה וכפף ראשו שהיה רך ואחז בו דוד וקפץ יואב על ראשו של דוד ונתלה בברוש ודלג לחומה. אמר דוד (תהלים קמא ה): יהלמני צדיק חסד ויוכיחני. מה עשה הקדוש, ברוך הוא? קצר את החומה עד שעלה דוד אחריו שנאמר: ובאלהי אדלג שור.