פרשנות מצטטת על דברי הימים א יז:כא

וּמִי֙ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל גּ֥וֹי אֶחָ֖ד בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁר֩ הָלַ֨ךְ הָאֱלֹהִ֜ים לִפְדּ֧וֹת ל֣וֹ עָ֗ם לָשׂ֤וּם לְךָ֙ שֵׁ֚ם גְּדֻלּ֣וֹת וְנֹרָא֔וֹת לְגָרֵ֗שׁ מִפְּנֵ֧י עַמְּךָ֛ אֲשֶׁר־פָּדִ֥יתָ מִמִּצְרַ֖יִם גּוֹיִֽם׃

אור החיים

עוֹד יִרְצֶה לְדַבֵּר עִם הַנֶּפֶשׁ וְעִם הַגּוּף. כְּנֶגֶד הַנְּשָׁמָה אֲשֶׁר תַּכִּיר בְּחִינַת הָרוּחָנִיּוּת אָמַר אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, כִּי הַנְּשָׁמָה תַּכִּיר בְּחִינַת הָאֱלֹהוּת. וְאוּלַי בְּאוֹתוֹ רֶגַע עַצְמוֹ הָיְתָה יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ וְהִכִּירָה אֱלוֹהַּ שֶׁלָּהּ כְּשֶׁאָמַר לָהּ ״אָנֹכִי״, וְלָזֶה אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד אֱלֹהֶיךָ, כִּי בְּחִינַת הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִתְאַחֶדֶת הִיא וְאֵין בָּהֶם פֵּרוּד בְּעוֹלָם הַפֵּרוּד שֶׁהוּא עוֹלָם הַזֶּה. וְתִמְצָא שֶׁאָמַר דָּוִד בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א יז,כא): ״וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ״, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ בָּאָרֶץ בִּמְקוֹם הַפֵּרוּד הֵם גּוֹי אֶחָד, כִּי נִתְקַדְּשׁוּ וְנַעֲשׂוּ בָּאָרֶץ כְּמַלְאָכִים, וְהוּא הַשֶּׁבַח שֶׁמְּשַׁבְּחָם בּוֹ דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וּכְנֶגֶד בְּחִינַת הַגּוּף וְחַיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדּוֹמֶה לְחַיּוּת הַבַּהֲמִי, אָמַר הַכָּרַת חֶסֶד עוֹלָם הַזֶּה כִּי לֹא תוּכַל בְּחוֹן בְּחֵשֶׁק רוּחָנִיּוּת הַנָּאוֹר.
שאל רבBookmarkShareCopy

תורה תמימה

ה' אחד. תניא, אמר להם הקב"ה לישראל, אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר ה' אחד, אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר (דה"א י"ז) ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ יבפירש"י בחגיגה ג' א' חטיבה אחת שבח מיוחד לומר אין כמוך לכך בחרנוך לאלהים, לשון חטובות אטון מצרים, עכ"ל. ויש להוסיף באור לזה שענינו הוא אתם נתתם לי תעודת ותואר אחד כך אני נותן לכם תעודת ותואר אחד, כמבואר, ומה שאומר בלשון חטיבה הוא משום דהגמרא מסמיך דרש זה על הפ' דפ' נצבים את ה' האמרת וה' האמירך ותרגום האמרת – חטיבת, וע"ל בפ' נצבים שם בבאור הלשון האמרת ויתבאר גם לשון חטיבה. .
(ברכות ו' א')
שאל רבBookmarkShareCopy

עץ יוסף

יהודים היו שם כו'. דייק מדכתיב לכל העם הוא שהם עיקר כל העמים כדכתיב (דברי הימים א יז, כא) ומי כעמך ישראל וגו'. או דייק מתיבת הנמצאים דיהודים איקרו נמצאים על דרך (דניאל יב, א) ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר. או דייק מדכתיב למגדול ועד קטן שאי אפשר לומר שקרא אחשורוש אל הסעודה הקטנים דהיינו התינוקות, גם אי אפשר לומר שהכוונה לומר החשוב והפחות, מכיון שנאמר לכל העם הנמצאים זה מבואר שלא יאמר אלא על ההמוניים כולם בשוה, אלא אמר מגדול ועד קטן לרמוז שגם ישראל נהנו מאותה סעודה, שגדול וקטן הם יעקב ועשו שנקראו גדול וקטן כדכתיב (בראשית כז, מב) ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן, וכמו שנאמר (בעמוס ז, ה) מי יקום יעקב כי קטן הוא:
שאל רבBookmarkShareCopy