פרשנות מצטטת על דברי הימים א כב:יד

ולא ידענו אם זאת המדה בחוץ או בפנים, והנה אם היא בחוץ יהיה עבר הארון מצופה מבית ומחוץ מב' העברים חצי אמה עד שתהיה מדת כל לוח הברית אמה אורך ואמה רוחב, ואם אמרנו שגם הקומה חצי אמה תהיה כל אבן כבדה מאד, אולי נתן השם כח רב לידי משה שהיו כבדים להוריד לוח אבן ביד אחת, וכתוב משני עבריהם (למטה לב טו) אולי כן היה, כי הלוח הוא גוף מעוקב שיש לו ששה עברים, וככה כתוב כי שלשה ארונות היו ויש לתמוה על הכבדות, ועוד כי עובי הכפורת טפח, ועוד כי ראינו שלא היה זהב התנופה רק פחות מן חלק אחד מג' אלפים וארבע מאות מהזהב שהניח דוד, והנה הכרובים היו עצי שמן גם מזבח הקטרת לא היה כולו זהב, והיה שוה לפי הסברא כי הציפוי למראה העין הוא ומעט הזהב יכנס בציפוי, הלא כי הקרשים והבריחים והשולחן ומזבח הקטורת כלם מצופים, ואין דבר שיהיה זהב כלו רק המנורה, ואחר שעשו הארון זהב מה צורך לעץ, ויוכיח על הציפוי כי הנה האולם והבית ציפה שלמה זהב:

פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני: אף על פי שאני מלך ויש לי עם רב יחיד ועני אני, כי אינני בוטח ברב חיל אלא בגבורתך לבד. ועני פרושו נכנע כמו (איוב לו טו) יחלץ עני בעניו. כלומר: אף על פי שאני מלך איני מתגאה במלכותי, אבל אני שפל ונכנע. ובדרש (שוחר טוב בשנוי קצת): וכי יחיד היה דוד והלא כתיב (דברי הימים א ב טו) אצם הששי דוד השביעי וכן: וכי עני היה דוד? והלא כתיב (שם כב יד): והנה בעניי הכינותי לבית יי' זהב ככרים מאה אלף? אלא אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, לפי ששמתני מלך על בניך ועיניהם תלויות בי וכולם צריכים לי; ולפי שהם רבים, ואני עיני תלויות בך אני יחיד כנגדם, לפיכך אמר: יחיד ועני אני.

והוא שהתפלל ואמ׳ פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני כלומ׳ אע״פ שאני מלך לעם גדול ומושל באוצרות כסף וזהב אני נכנע לפניך כאלו אני יחיד ועני. ורבו׳ דרשו וכי יחיד היה דוד והא כתי׳ אוצם הששי ודוד השביעי (דה״א ב טו) וכי עני היה דוד והי׳ כתי׳ ואני בעניי הכינותי זהב ככרים מאה אלף (דה״א כב יד) אלא אמר דוד לפני הב״ה לפי שמניתני מלך על בניך ואני יחיד כנגד כלם עיניהם תלויות בי ואף אני עיני תלויות לך לפיכך יחיד ועני אני.