פרשנות מצטטת על דברי הימים א כה:ו

כָּל־אֵ֣לֶּה עַל־יְדֵי֩ אֲבִיהֶ֨ם בַּשִּׁ֜יר בֵּ֣ית יְהוָ֗ה בִּמְצִלְתַּ֙יִם֙ נְבָלִ֣ים וְכִנֹּר֔וֹת לַעֲבֹדַ֖ת בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים עַ֚ל יְדֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ (ס) אָסָ֥ף וִידוּת֖וּן וְהֵימָֽן׃

פירוש מהרז״ו

רב אמר אסף והימן וירותון. ג' שנזכרים בד"ה א' כ"ה ו' הנה אסף יש הרבה בספר תהלים מזמור לאסף משכיל לאסף. הימן כמ"ש תהלים פ"ח למנצח לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי. וידותון היינו מ"ש תהלים ע"ז למנצח על ידותון לאסף מזמור וכולם נקראו נביאים בד"ה א' ריש כ"ה פסוק ב' על ידי אסף הניבא על ידי המלך ושם פסוק ג' לידותון הניבא על הודות והלל לה' ושם פסוק ה' להימן חוזה המלך בדברי האלהים. ובני קרח הם המפורשים בתורה ריש פ' וארא ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף ובד"ה א' ו' בן אביסף בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל ואחיו אסף העומד וגו' עד גרשון בן לוי הרי שאסף שחושב כאן מפורש בו שאינו אביסף שאביסף מבני קרח בן יצהר בן קהת ואסף מפורש בו שהיה מבני גרשון ובד"ה א' ט' י"ט כתוב ושלום בן קורא בן אביסף בן קרח ועליו מפורש בד"ה א' ריש כ"ו למחלקות לשוערים לקרחים משלמיהו בן קורא מן בני אסף הרי לנו מבואר שהיו שני אסף אחד אסף הוא אביסף ואביאסף בן קרח ואחיו אסף בן ברכיהו מבני גרשון ואסף של ד"ה א' כ"ה ב' אסף הניבא על ידי המלך הוא אסף בן ברכיהו הנזכר בד"ה א' ו' אך אסף הנזכר בתהלים הרבה פעמים בזה פליגי רב ור"י דרב סובר שאסף של תהלים הוא אסף בן ברכיה הנביא מבני גרשון כנ"ל לכך חושב אסף הימן וידותון לשלשה ובני קרח שבתהלים כמה פעמים שהם אחד שבכללם ג"כ אסף בן קרח ור' יוחנן סובר שאסף סתם של תהלים הוא בן קרח וע"י שהיה בן תורה יותר מאחיו זכה עם אחיו וזכה בעצמו ביחוד יותר מאחיו וע"כ חושב בני קרח שלשה ואסף הימן וידותון אחד אסף כבר נחשב בבני קרח וידותון לדרשה על הדתות והדינים ואין לחשוב אלא הימן ודורש שבתהלים ל"ט כתוב למנצח לידותון היינו ידותון שנזכר בדה"א כ"ה ובתהלים ס"ב למנצח על ידותון מזמור לדוד ובתהלים ע"ז למנצח על ידותון לאסף מזמור ואם פי' ידותון הנביא איך אמר על ידותון והם ב' כתובים מכחישים ע"כ דורש ר"י ומכריע על ידותון על הדתות והדינים וגם במקום שכתוב לידותון ג"כ פירושו על הדתות והדתים וא"כ סובר שידותון הנביא לא נזכר בתהלים וזהו שאמר שאסף והימן וידותון שנזכרו בדה"א כ"ה ו' אסף וידותון והימן בד"ה נחשבים לשלשה ובתהלים אינן נחשבים אלא לאחד ומ"ש רב אמר לידותון הנבא על הדתות והדינין שעברו עליו ועל ישראל וכן בדברי ר' יוחנן בדברי רב הוא טעות וצ"ל כמ"ש בקה"ר שם רב אמר לידותון ממש פי' כשמו הנ"ל וכן בתהלים ל"ט למנצח לידותון. לידותון הנבא כנ"ל ור' יוחנן דורש על הדתות והדינים ויתכן שגם רב סובר שבמקום שכתוב על ידותון פי' ג"כ על הדתות והדינים אך במקום שכתוב לידותון בזה פליגי ודוק מאד שבאלו הגהות והביאורים מבואר המאמר הסתום הזה באר היטב ומ"ש שהעשירי הוא עזרא אינו מבואר מנין לו ויתכן על מזמור קל"ג על נהרות בבל שם ישבנו וכמ"ש עזרא ח' ט"ו ואקבצם אל הנהר הבא אל אהוא ונחנה שם וזהו שם ישבנו כי בימי דוד וכל הנזכרים לא ישבו על נהרות בבל ולא חרב ציון בימיהם אלא הנביא עזרא שהיה אח"כ אמר כן ברוה"ק כך נראה לי. ומה שהסכימו על חשבון עשרה מבואר במדרש קהלת שם על פסוק החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים שהם יו"ד הנ"ל. וגם דוד בכלל עשרה אלא שהוא הנבחר מכולם לענין הזמירות:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ובשירים ובכנורות ובנבלים ובתפים. כולם כלי שיר הם אבל מצלתים כלי שיר היה ולא היה עשוי כ"א להשמעת קול ודוגמתו כלי שיר שקורין פויקי"ן בל"א שמכין עליו במקלות והוא משמיע קול וכן מוכיח לקמן (ט"ו) ובמצלתים משמיעים וכתיב (שם) והמשוררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע ועוד למטה כתיב בשיר בית ה' במצלתים וגומר (לקמן כ"ה) ועל שם כך נקרא מצלתים וכן יירש הצלצל (דברים כ״ח:מ״ב) מין ארבה המשמיע קול כדכתיב בנבואות (יואל ב׳:ה׳) על הארבה כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון וגו':
שאל רבBookmarkShareCopy