לַפַּרְבָּ֖ר לַֽמַּעֲרָ֑ב אַרְבָּעָה֙ לַֽמְסִלָּ֔ה שְׁנַ֖יִם לַפַּרְבָּֽר׃
ברטנורא
על ארבע פנותיה מבחוץ. לפי שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, ולא היה אפשר לשומר לשמור בעמידה כל הלילה, לפיכך היו השומרים בפנות העזרה וכן השומרים בשערי העזרה שומרים מבחוץ כדי שיהיו מותרין בישיבה, ואסמכוה אקרא, דכתיב שנים לפרבר, כלפי בר, כלומר חוץ לחומת העזרה:
עץ יוסף
בפירבורין הוא מלשון לפרבר [דה"א כ"ו] ר"ל בחצרך וברשותך כלו' למטה בארץ שאין שם רשות המלאך ורגילתו:
תוספתא כפשוטה
36. ישראל שקנה שדה בסוריא וכו'. במשנה סוף חלה: מפני שאמרו הקונה בסוריא כקונה בפרוור26פרוור כמו פרבר בדהי"א כ"ו, י"ח, ועיין ברש"י וברד"ק שם. ועיין מ"ב כ"ג, י"א וברד"ק שם. ועיין מ"ש גייגר בתוספות ערוך השלם של קרויס ערך פרוור. שבירושלים. ולהלן כלים ב"ק פ"א, ה"ה: שהקונה שדה בסוריא כקונה בפרווד ירושלם וחייבת במעשר ובשביעית. והברייתא הובאה בבבלי גיטין ח' סע"א, והתלמוד מפרש: קסבר כיבוש יחיד שמיה כיבוש. ובר"מ פ"א מה' תרומות הט"ו: הקונה שדה בסוריא חייב בתרומות ומעשרות מדבריהם, כמו שיתחייב מן התורה הקונה בירושלים. וניסח כן לפי פסק ההלכה שכיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש (עיין רדב"ז שם), אבל בברייתא עצמה אין לפרש כן, והיא בוודאי מחייבת במעשרות מדאורייתא כפירוש הבבלי, והיא מזרזת ומזהירה שהקונה שם כקונה בפרוור ירושלים, כלומר כאילו כובש סמוך לפלטין27עיין בתוספ' גיטין ח' א' ד"ה כיבוש יחיד מה שהביאו בשם הספרי (עקב פי' נ"א, עמ' 116) והשוה פירושו של רב ששת בבבלי שם ח' ב' עם הירושלמי מו"ק פ"ב ה"ד שהעתקנו לעיל בפנים שו' 35 ד"ה ברם. וחייבת מדאורייתא.28ולפי זה נבין אף את דברי הירושלמי בחלה פ"ב סה"ב, נ"ח ע"ג: הקונה עציץ נקוב בסוריא אעפ"י שלא קנה עפר תחתיו וקרקע שעל גביו, קנה לחייבו למעשרות ולשביעית. והמלה "בסוריא" לכאורה תמוהה (וברש"ס ליתא), שהרי מאי נפקא מינה לעניין זה בין א"י וסוריא (אבל עיין מ"ש להלן שו' 51–52). אבל לפי הנ"ל הכל מובן, וצריך לפרש כעין שפירש בספר ניר שם, שבא"י אין שום רבותא אם לא קנה עפר שתחתיו, שהרי הקרקע בר חיובא הוא, אבל בסוריא, אעפ"י שהקרקע שלמטה היא של גוי והיא של חו"ל, מ"מ הוי ליה קניין ישראל, מפני שיש לו רשות יניקה, ועפר חו"ל שבא לסוריא נעשה כסוריא, כמפורש בירושלמי לעיל שם. ועיין ירוש' שבת ספ"י, ויש לחלק בין חו"ל גמורה שאין בה מעשרות אפילו בשדה ישראל ובין סוריא שאינה פטורה אלא אם אין בה קניין ישראל. ועיין להלן בסמוך.