פרשנות מצטטת על דברי הימים א כח:יט

הַכֹּ֥ל בִּכְתָ֛ב מִיַּ֥ד יְהוָ֖ה עָלַ֣י הִשְׂכִּ֑יל כֹּ֖ל מַלְאֲכ֥וֹת הַתַּבְנִֽית׃ (פ)

ברכת אשר

"ועשית את המזבח" וגו'. (א) קשה לי למה אינו מזכיר כאן את הכבש, כמתבקש מן האמור למעלה (כ, כג) "ולא תעלה במעלת על מזבחי". (ב) כיצד זה שלכאורה פטור גם המזבח וגם הכבש מדין מעקה, ולפחות מלא תעשה "לא תשים דמים", והרי קשה להגביל "לביתך" דווקא! שאלה (ב) שאלתי בבית הכנסת, ורק ר' חיים שטיינר שי' ענה מיניה וביה על־פי רמב"ם בהלכות רוצח ושמירת נפש (יא, ב) שכתב: ...למה נאמר "גגך" - למעט בתי כנסיות ובתי מדרשות לפי שאינן עשויים לדירה, אך עדיין הדברים אינם מסתדרים לי וצ"ע רב. (פ' תצוה תשנ"ג) לשאלה (ב) נדרש הרב אברהם זאב רוזנר בספרו "ועשית מעקה" (פרק ג, אות ג), וכך כתב: כבש המזבח פטור מן המעקה. ושם בהערה ח הביא כמקור את דברי הספרי (פ' כי תצא): גג למעט כבש. וראה "בית הלל" על הספרי שביאר: כבש של מזבח. והטעם: דאין להוסיף על בנין בית המקדש שלא מן הכתב, דכתיב: "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל" (דברי הימים א' כח, יט), או משום שהיה רחב ט"ז אמות, דאין חשש נפילה. וראה "תורה תמימה" לספר דברים (כב, ח אותיות עז-עח).
שאל רבBookmarkShareCopy

מאירי

שיר המעלות ענין המעלות אין בידי לחרש בהם דבר אלא מה שפי׳ בהם שאר המפרשים, מהם שפי׳ הענין כמה שידעת שציור בית המקדש ניתן לדוד בנבואה כדכתיב הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל (דה״א כח יט) וחבר חמש עשרה מזמורים אלו שיהיו הלויים מזמרים בט״ו מעלות שהיו בהר הבית בשטח סוף עזרת הנשים שבהם היו עולים לעזרת ישראל כל אחת גבוהה חצי אמה מזמור אחד במעלה אחת. וי״מ שפי׳ שירים שהיו משוררים אותם תחלה בקול נמוך ומעלים אותו מעט מעט עד שיהיה הקול גבוה מאד. וכוונת המזמורים רובם נאמרים על צרת הגליות ונבואת הגאולה מהם וכ״ש על זה הגלות הארוך ומהם על צרותיו של דוד ועל בטחונו באל ית׳ אע״פ שהם משמשים על לשון בני הגלות ובטחונם באל. וזה המזמור איפשר שאמרו על עצמו או על הגלות ואמ׳ אל ה׳ וגו׳ כלומ׳ בעת צרתי אני קורא לו והוא עונה אותי או הוא עבר במקום עתיד ובצרתה התי״ו יתירה או נאמ׳ כן לרוב צרה וכן ישועתה על רוב ישועה.
שאל רבBookmarkShareCopy

עיקר תוספות יום טוב

הוסיפו. והכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. א"ר יוסף קרא אשכח ודרוש, ויאמר דוד זה הוא בית ה' האלהים וזה מזבח לעולה לישראל. כי בית, מה בית ששים אמה [כדכתיב (מ"א ו) ששים אמה ארכו. רש"י] אף מזבח ששים אמה. פירש"י, ושלמה לא הבין לדרשו והם דרשוהו והוסיפו לפי הצורך להם, ולששים אמה לא הוצרכו. והכי דרש, עד ששים אמה ראוי לו ומקודש המקום אם ירצו:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

גמ' אמה טרקסין - כך נקראת כותל מחיצה שהפסיק במקדש ראשון אבל במקדש שני שהיה גבוה (מאה) אמה לא עשאוהו לפי שלא היו עוביה אלא אמה ואינה יכולה לעמוד בגובה (מאה) אמה ולהוסיף על עוביה אי אפשר דכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל (דברי הימים א כ״ח:י״ט):
שאל רבBookmarkShareCopy