פרשנות מצטטת על דברי הימים א כט:י

וַיְבָ֤רֶךְ דָּוִיד֙ אֶת־יְהוָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־הַקָּהָ֑ל וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗יד בָּר֨וּךְ אַתָּ֤ה יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֔ינוּ מֵעוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם׃

מנחת שי

עד עולם. הכי איתא בנסחי דספרד עד בלא וא"ו לא כספרים דגרסי עוד בוא"ו ויש זה הוכחה מהמסרה דמני בישעיה סימן נ"ט ובדברי הימים א' כ"ט. י"ב ועד עולם בוא"ו ולית דין בהדייהו:
שאל רבBookmarkShareCopy

ביאור

והנה כבר ראיתי לרבים מן האחרונים ז"ל שחתרו והעמיקו להמציא תקנה לברך בשם ובמלכות במקום ספק ברכה. אבל לדעתי כל מה שכתבו בזה אינו מספיק כלל להוציא מידי חשש ברכה לבטלה. וראיתי לאחד מהאחרונים ז"ל בתשו' שהביא בשם אחד מהגדולים שבזמנו שבמקום ספק ברכת זמן. פתח ואמר ויברך דוד (שם הרב היה דוד) את ה' לעיני כל הקהל ויאמר דוד ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שהחיינו וכו'. ואמנם לדידי צ"ע טובא בזה לדינא. דאף ע"פ שכעין זה כתב הרא"ש ז"ל (פרק כיצד מברכין סי' כ') שאם התחיל לברך ואמר ברוך אתה ה'. ונזכר שאינו צריך לברך. יסיים ויאמר למדני חוקיך. דבכך הו"ל כקורא פסוק בעלמא ואינו מוציא שם שמים לבטלה עיי"ש. מ"מ היינו דוקא דיעבד כדי לתקן קצת מה שאפשר כדי שלא יהא נראה כמוציא שם שמים לבטלה. אבל לסמוך על זה לברך כעין זה לכתחילה מאן לימא לן דשרי במקום שיש ספק ברכה לבטלה או שאינה צריכה. ועוד שאין לנו מדברי הרא"ש ז"ל תקנה זו אלא דומיא דהתם דוקא. לומר פסוק כצורתו. דכך כתוב בקרא ברוך אתה ה' למדני חוקיך. ובכך הו"ל כקורא מקרא בעלמא. אבל בנדון זה דלא כתיב בקרא הכי. אלא הוא משנה צורת הפסוק כדי לברך ברכה שאינה צריכה לפי מאי דקיי"ל ספק ברכות להקל. ודאי נראה ברור שאין זה מוציאו מידי ספק ברכה שאינה צריכה שעובר בלא תשא. וכבר העלה כעין זה הר"ב צל"ח (ברכות ל"ט ע"א) בדברי הרא"ש ז"ל אלו. שחידש שם שאפי' היכא שכבר התחיל ואמר ברוך אתה ה' אלקי ולא סיים לומר נו. יסיים לומר ישראל אבינו מעולם ועד עולם. והוא פסוק (בדברי הימים א'). ומ"מ כתב שם שאעפ"כ יאמר ג"כ ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. משום שיש להסתפק אולי לא דמי לברוך אתה ה' למדני חוקיך שהוא פסוק שלם. אבל ברוך אתה ה' אלקי ישראל וגו' אין זה התחלת הפסוק. כי הוא מתחיל ויברך דוד וגו' עיי"ש בדבריו. וא"כ הכא נמי אין זה סוף הפסוק ואינו פסוק שלם כצורתו במקרא כקרא דברוך אתה ה' למדני חוקיך. וא"כ אפי' בדיעבד לא מהני להציל מאיסור הוצאת שם שמים לבטלה ע"י ברכה שאינה צריכה. ועכצ"ל ברוך שכמל"ו. כדעת הרמב"ם והתוס' וסייעתם במקום ברכה שאינה צריכה. וכ"ש שאין זה מעלה ארוכה ולא יתכן כלל לברך כן לכתחילה במקום ספק. וגם בדיעבד לתקנה דלמפרע לא מצא הר"ב צל"ח שם תקנה זו אלא כשעדיין לא סיים לומר כל תיבת אלקינו ולא אמר אלא אלקי בלבד. אבל כשכבר סיים כל תיבת אלקינו כולה. מבואר דפסיקא לי' דשוב אין לו שום תקנה כלל להוציאו מידי איסור הוצאת שם שמים לבטלה במאי שיסיים בלשון הפסוק דדברי הימים. וכ"ש בנדון זה דלכתחילה ודאי אין בזה שום תקנה כלל כיון דקאמר אלקינו מלך העולם. שאין זה בלשון הפסוק. ומלבד זה יש לפקפק בזה דעדיין אין זו תקנה לענין מלכות. דהא קיי"ל דאין ברכה בלא שם ומלכות. ובהך קרא דדברי הימים לא כתיב מלכות. וכמו שאסור להזכיר השם לבטלה. הכי נמי איכא איסורא בהזכרת מלכות כמו שביארתי בארוכה בפנים (עשה א') עיי"ש. איברא שראיתי להר"י חאגיז ז"ל בהלכות קטנות (ח"א סי' רס"ח) שכתב דהשם אלקינו ג"כ יש בכללו מלכות ע"פ מאי דאמרינן (פרק בתרא דר"ה ל"ב ע"ב) דשמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד חשיב מלכות עיי"ש בדבריו. אלא שדבריו צ"ע אצלי טובא לדינא. דהא חזינן שלא סמכו על זה לענין ברכה ותקנו בה מלך העולם מלבד ה' אלקינו. וגם אין משם ראי' לכאן. דהתם אפשר לומר דדוקא משום דכתיב בקרא ה' אלקינו ה' אחד. אבל ה' אלקינו בלבד לא חשיב כמלכות. וכן מתבאר מדברי התוס' ושאר ראשונים ז"ל (פ' כיצד מברכין מ' ע"ב) עיי"ש ובטוש"ע (או"ח סי' רי"ד):
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

אחזיהו בנו יואש. משלמה עד יואש ח' דורות ולפי שראה דוד שהיה זרעו כלה בימי יואש ע"י עתליהו כדכתיב בספר זה (ב' כ"ב) ותקם ותדבר, על לשון דבר ע"י סם המות עמד בתפלה ואמר זה המזמור למנצח על השמינית שמונה נימין (ס"א במנין) על דור שמיני הושיעה ה' כי גמר חסיד וגו' (שם) ונמלט יואש ומן יואש עד יאשיהו ח' דורות שראה דוד שיאשיהו ובניו כולם הולכין לאבדון זה נהרג וזה נקרו עיניו והתפלל עוד על השמינית על דור שמיני ה' אל באפך תוכיחני (שם ו') ובשביל תפילתו נשתיירו בני יהויקים ובכל ספר תהלים אין יותר על השמינית אלא אלו שנים, ומיכניה (ס"א ומיהויקים) עד ענני שבעה שהוא מלך המשיח דכתיב (בדניאל ז׳:י״ג) וארו עם ענני שמיא ל"ח בנים בין בנים ובין דורות לבנים הקב"ה עשה כן בשביל שאמר להקב"ה ל"ח תשבחות בספר עזרא (ד"ה א' כ"ט) (וקראו ספר עזרא לפי שעזרא כתב ד"ה יוש"ה) מן ברוך ה' אלהי ישראל וגו' עד ולחזק ל"ח תיבות:
שאל רבBookmarkShareCopy