וַיָּ֙מָת֙ בְּשֵׂיבָ֣ה טוֹבָ֔ה שְׂבַ֥ע יָמִ֖ים עֹ֣שֶׁר וְכָב֑וֹד וַיִּמְלֹ֛ךְ שְׁלֹמֹ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃
רמב"ן
זָקֵן וְשָׂבֵעַ שֶׁרָאָה כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ וְשָׂבַע כָּל טוֹבָה, וְכֵן "וּשְׂבַע יָמִים" (בראשית ל"ה:כ"ט), שֶׁשָּׂבְעָה נַפְשׁוֹ בַּיָּמִים וְלֹא יִתְאַוֶּה שֶׁיְּחַדְּשׁוּ בּוֹ הַיָּמִים דָּבָר, וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּדָוִד "וַיָּמָת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה שְׂבַע יָמִים עֹשֶׁר וְכָבוֹד" (דהי"א כט כח), וְהוּא סִפּוּר חַסְדֵי הַשֵּׁם בַּצַּדִּיקִים וּמִדָּה טוֹבָה בָּהֶם שֶׁלֹּא יִתְאַוּוּ בַּמּוֹתָרוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּ לּוֹ" (תהלים כא ג), וְלֹא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁאָר הָאֲנָשִׁים "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף" (קהלת ה ט) וְאָמְרוּ בּוֹ (קהלת רבה א יג), אֵין אָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, יֵשׁ בְּיָדוֹ מָנֶה מִתְאַוֶּה מָאתַיִם, הִשִּׂיגָה יָדוֹ לְמָאתַיִם מִתְאַוֶּה לַעֲשׂוֹת אַרְבַּע מֵאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף" (בראשית רבה ס"ב:א'), אָמְרוּ הקב"ה מַרְאֶה לָהֶם לַצַּדִּיקִים מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁהוּא עָתִיד לִתֵּן לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, וְנַפְשָׁם שְׂבֵעָה וְהֵם יְשֵׁנִים. נִתְעוֹרְרוּ הַחֲכָמִים בָּזֶה וּפֵרְשׁוּ הַכָּתוּב שֶׁאוֹמֵר "וְשָׂבֵעַ" בַּמַּרְאָה הַזּוֹ:
פירוש מהרז״ו
ג' שנאמר בהן בשיבה טובה. לקמן פר' ס"ב סוף סי' ב'. אברהם כאן ולקמן סוף סדר חיי שרה. דוד בסוף דה"י א'. גדעון בשופטים ח' ל"ב. ומוטב שלא היה לו שיבה טובה על מ"ש ויעש אותו גדעון לאפוד ויזנו וגו' וזהו שאמרו ולא שוה לו שלא היה ראוי לו:
עץ יוסף
ג' הם שנאמר בהם בשיבה טובה. אברהם כאן ולקמן סוף סדר חיי שרה. דוד בסוף דה"י א'. גדעון בשופטים ח':