וַיַּ֨עַשׂ מֵהֶ֜ם שִׁבְעִ֥ים אֶ֙לֶף֙ סַבָּ֔ל וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֣ב בָּהָ֑ר וּשְׁלֹ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת מְנַצְּחִ֖ים לְהַעֲבִ֥יד אֶת־הָעָֽם׃
רש"י
לכנוס את הגרים. גרים שנתגיירו שלא רצה להעביד בישראל עבודת פרך וכן מצינו בשלמה למטה ב' ויספר שלמה וגו' ויעש מהם ע' אלף נושא סבל וגו' ועוד כתיב וכל העם הנותר מן החתי וגו' ב' פסוקים (לקמן כ"א) ועוד כתיב ומן בני ישראל לא נתן שלמה לעבדים וגו' (שם):
אבן עזרא
וכסף וזהב לא ירבה לו. שלא יעניש את ישראל והנה שלמה שנתן הכסף כאבנים בירושלים מרוב אהבתו לממון התרעמו עליו ישראל ואמרו אביך הכביד את עולנו ויש אומרים בעבור הבנינים התרעמו ואין זה אמת כי הגרים בנו הבית כי כן כתוב והנה אדוניהם שהי' על המס רגמוהו במותו:
רש"י
חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. שְׁלשׁ מֵאוֹת מֵהֶם הָיוּ גֵּרִים הַמְמֻנִּים עַל שִׁבְעִים אֶלֶף נוֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חוֹצֵב בָּהָר, וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת הָרוֹדִים בָּעָם, שֶׁאָמַר לְמַעְלָה: לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה וְגוֹ' שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים הוּא אוֹמֵר: שֵׁשׁ מֵאוֹת, אֵלּוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת שֶׁחָסֵר שָׁם, מָנָה כָּאן, שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עַל כֻּלָּן, וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים הַנּוֹתָרִים, הָיוּ יִשְׂרָאֵל, מְמֻנִּים עַל שְׁאָר עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים מְנָאָן לְעַצְמָן: וְאֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם הָרֹדִים בָּעָם, עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה.
רש"י
שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל. לְהָבִיא הָאֲבָנִים מִן הָהָר לָעִיר, וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף הַחוֹצְבִים אוֹתָם בָּהָר, הֲרֵי מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף, וְכֻלָּם גֵּרִים גְּרוּרִים הָיוּ, שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ מֵחֲמַת גְּדֻלַּת שְׁלֹמֹה וְשֻׁלְחָנוֹ, וְכֵן כָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה אֶת כָּל הַגֵּרִים וַיִּמְצָאֵם מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וַיַּעַשׂ מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף וְגוֹ'.
רש"י
שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים הוּא אוֹמֵר: וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, אוֹמֵר אֲנִי, שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת הָיוּ מְמֻנִּים עַל מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף, שֶׁכָּל אֶחָד מְמֻנֶּה עַל אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה וְיוֹתֵר, וְהַשְּׁלשׁ מֵאוֹת שֶׁנּוֹסָפִים בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, הָיוּ מְמֻנִּים עַל כֻּלָּם, שֶׁכָּל אֶחָד מְמֻנֶּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְיוֹתֵר. וְתֵדַע, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ עוֹד שְׁנֵי כְתוּבִים בְּדָבָר זֶה, וּמַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּסֵפֶר זֶה: אֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים הוּא אוֹמֵר: מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים, הֲרֵי אַרְבַּע מִקְרָאוֹת מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה. אֲבָל יֵשׁ לָנוּ לְפָרֵשׁ, שֶׁבַּמִּקְרָאוֹת הָאַחֲרוֹנִים מְמֻנִּים עַל כֻּלָּן, וְלִשְׁלֹמֹה הָיוּ אֵלּוּ הַגֵּרִים לִהְיוֹת לְנוֹשֵׂא סַבָּל וְלַחֲצֹב אֲבָנִים בָּהָר, וְיִהְיוּ לוֹ שְׁאָר עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְעָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת, שֶׁהֵם אֶזְרָחִיִּים, שֶׁאֵלּוּ הַכְּתוּבִים אֲמוּרִים שָׁם. וּבְסֵפֶר מְלָכִים מָנָה אֶת הַנְּצִיבִים הַגֵּרִים שְׁנֵי מִנְיָנִים, שָׂרֵי הָאַרְבָּעִים וְהַחֲמִשָּׁה לְבַדָּם, וְהַשְּׁלשׁ מֵאוֹת הַחֲשׁוּבִים צֵרֵף עִם מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עַל עוֹשֵׂי עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת, וּמָנָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׂרִים, וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים מָנָה כָּל נְצִיבֵי הַגֵּרִים לְעַצְמָם, הַגְּדוֹלִים עִם הַקְּטַנִּים שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, וְכֻלָּן גֵּרִים, וּנְצִיבֵי עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים, מָנָה לְעַצְמָן.