וַיַּ֙עַשׂ֙ מִזְבַּ֣ח נְחֹ֔שֶׁת עֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֥ים אַמָּ֖ה רָחְבּ֑וֹ וְעֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ׃ (ס)
רבנו בחיי
ודע כי המזבח הזה היה גבהו עשר אמות, וזה שאמר ושלש אמות קומתו על מקום המערכה בלבד נאמר, והראיה שהיה גבהו י' אמות ממה שאמרו רז"ל רבוע יהיה למאי אתא מופנה הוא דכיון דאשמועינן חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב יודע אני שרבוע הוא ומה ת"ל רבוע יהיה, אלא אתיא לגזירה שוה נאמר כאן רבוע יהיה ונאמר במזבח הקטורת רבוע יהיה הוא שכתוב (שמות ל א) ועשית מזבח מקטר קטורת אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קומתו מה מזבח הקטורת גבהו פי שנים ברחבו אף כאן גבהו פי שנים ברחבו, א"כ מה אני מקיים ושלש אמות קומתו משפת סובב ולמעלה, ועוד ראיה ממה שדרשו רז"ל במסכת סוכה פ' לולב וערבה מורביות של ערבה היו נותנים בצדי המזבח וראשיהן כפופין על המזבח תנא רכות וארוכות היו י"א אמה כדי שיהיו גוחות על המזבח אמה, וזה ברור שהיה גבהו של מזבח עשר אמות. ועוד דרשו רז"ל במסכת זבחים מזבח שעשה משה היה עשר אמות שהכתוב הקישו למשכן שנאמר (במדבר ד׳:כ״ו) ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח, מה משכן עשר אמות אף מזבח עשר אמות. ועוד פסוק מלא הוא במזבח שעשה שלמה שהיה גבהו עשר אמות שכן כתוב בדברי הימים (דברי הימים ב ד׳:א׳) ויעש מזבח נחשת עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו ועשר אמות קומתו, וכן המזבח לעתיד.
אבן עזרא
הנה אם אמרנו כי אין צורך לכבש, כאשר אמרו קדמונינו בעבור ששלש אמות קומה, הנה מה יעשו המכחישים במזבח שעשה שלמה שהיתה קומתו עשר אמות וקומת האדם איננה רק ארבע אמות:
הר המוריה
משה ושעשה וכו'. עי' בברייתא דמלאכת המשכן פי"א דאיתא שם כן רק במזבח שעשה משה איתא שם פלוגתא דר"מ ור' יוסי ס"ל דהיה גובהו עשר אמות ור"מ ס"ל דהיה גובהו שלש אמות יעו"ש ובזבחים נ"ט ב' איתא ר' יהודה במקום ר"מ. והנה לדינא אין נפק"מ דבין נגד ר"מ ובין נגד ר' יהודה הלכה כר' יוסי כידוע ועי' מרן ומש"כ מרן דסתם גמרא במנחות צ"ז ב' כוותיה דר' יוסי יעו"ש הנה המעיין שם יראה כי לא נמצא שם משמעות דמיירי במזבח דמשה וי"ל דמיירי במזבח דשלמה דכתיב בהדיא דעשר אמות קומתו בדברי הימים ב' ד' פסוק א' או י"ל דמיירי במזבח דיחזקאל או דבית שני דבזה לא פליג ר' יהודה (הן אמת דמרש"י שם משמע דקאי אמזבח דמשה יעו"ש אבל אין לזה הכרח ואולי י"ל דדחקו לרש"י משום דקא מיירי התם בבנין יחזקאל וקאמר דגובה המזבח כמה הוי כעשר אמות ומנין פשוט לו כ"כ דבנין יחזקאל הכי הוה דהא לא נזכר התם כמה גובהה אלא ודאי היה פשוט לו כיון דגם מזבח של משה היה כן והא דכתיב שלש אמות היינו מסובב ולמעלה וכן ע"כ ביחזקאל היה גובהו שלש משפת הסובב ולמעלה. אמנם שוב ראיתי כי רש"י ז"ל בעצמו פי' ביחזקאל מ"ג בפסוק י"ד. ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה שתים אמות ורחב אמה אחת ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע אמות ורוחב האמה. וההאראל ארבע אמות ומהאראל ולמעלה הקרנות ארבע. ופירש"י וז"ל ומחיק הארץ מן היסוד מקרקע הארץ. עד העזרה התחתונה עד גג מלבן הראשון. שתים אמות ולא היה כן בבית עולמים שם שנינו מביא מלבן של ל"ב על ל"ב וגובהו אמה וכאן שתים. ורוחב אמה אחת. כשהניח מלבן השני עליו היה מלבן השני שלשים על שלשים נמצא כניסה לו סביב סביב אמה והוא היסוד הרי עלה שתים וכנס אמה זה היסוד. ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע אמות מגג מלבן התחתון עד גג מלבן שעלי' ארבע אמות גובה. ורחב האמה היא כניסת הסובב עלה ארבע וכנס אמה זהו סובב והתחתון קורא קטנה לפי שאין גובהו אלא שתים והעליון ארבע גובה. וההראל הוא גובה גג המזבח מן הסובב ולמעלה ובבית העולמים לא היה אלא גובהו שלש עכ"ל ולפ"ז היה גובהו של מזבח בנין יחזקאל עשרה אמות לבד הקרנות היינו היסוד ב' ועד הסובב ד' הרי ששה ומשם ד' עד הקרנות ולא עד בכלל.
ובאמת צ"ע קצת כי לכאורה מבואר בש"ס דקאי על מזבח דיחזקאל דביה מיירי קראי ומבואר שם דהיה עשר עם הקרנות וראיתי בפי' הגר"א שם דהוא פי' נמי כרש"י ביסוד ובסובב רק דפי' דמה דכתיב וההראל ארבע אמות היינו עם גובה הקרנות דסוף פסוק פי' לרישיה דכתיב ומהאראל ולמעלה הקרנות ארבע היינו ר"ל עם הקרנות היה גובהו ארבע והיינו כמש"כ רבינו כאן דכלם היה גובהן בשוה וכ"מ מהש"ס דזבחים נ"ג א' דמסיק אליבא דרבי דהלכתא כוותיה כדאיתא לקמן סי' ל"ט סעי' כ"ו דהאי וההראל ארבע אמות ה"ק תופס תחת הקרנות ד' אמות דהיינו ה' אמות עם גובה הקרנות דשם חוט המפסיק דהוי חצי המזבח. אך יש לעיין לפי' הגר"א א"כ מנ"ל להש"ס זה דכל עיקר הוכחתו אינו אלא משום קושייתו וכי ההראל ארבע אמות ולפי' הגר"א לא קשה ולא מידי. אמנם זה יש ליישב בנקל דלמה ליה להפסוק לסתום והדר לפרש אלא ודאי מיתור לשון נשמע תרתי וק"ל. אולם לרש"י ז"ל לכאורה וודאי קשה דקושיית הש"ס לק"מ. ואולי מטעם זה בחרו להם רבינו והגר"א פי' אחר בכתוב ונמצא בנין עולי גולה שוה ממש לבנין יחזקאל ודו"ק) וע"ע בשבת צ"ב א' שם מבואר כר' יוסי דמזבח של משה היה עשר אמות יעו"ש וע"ע בעירובין ב' ב' דקאמר ואב"א כי כתיב קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף בגובהה הוא דכתיב גובהה והא כתיב וקומה חמש אמות ההוא משפת מזבח ולמעלה וכו' והיינו כר' יוסי יעו"ש ברש"י והתוס' בזבחים נ"ט ב' בד"ה ואומר קלעים וכו' גרסי כך אב"א קלעים ט"ו אמה וכי כתיב וקומה ברוחב חמש אמות משפת קלעים ולמעלה יעו"ש היטיב והיינו כר' יוסי יעו"ש היטיב. הן אמת דללישנא קמא דרש"י בעירובין דגרס ההוא משפת קלעים ולמטה יעו"ש לא אתי רק אליבא דר' יהודה יעו"ש היטיב אבל כבר השיג רש"י ע"ז ומחי לה במאה עוכלי ואף דהתוס' בזבחים תירצו קושיא דרש"י ז"ל ופי' דמגובהה נמי פריך יעו"ש היטיב מ"מ גירסת ופירוש התוס' אינו אלא אליבא דר' יוסי והבן.
(ובדרך אגב באתי להעיר על מש"כ בגליון הש"ס בעירובין התם וז"ל ובין לר"י לילפו מפתח שער החצר ולא ידעתי לפרש דמה קושיא על ר"י דמה נוכל ללמוד מפתח החצר יותר מהלימוד האולם הא גם מהאולם היה רחב יותר מעשרה ומזה פרכינן באמת אח"כ ומוכחי מזה דר"י פליג על הרוחב עכ"פ איך שייך למינקט לר"י ליליף מפתח החצר מה עדיפות בזה מהילפותא מהאולם והלימוד מהאולם הא צריך לענין גבוה יותר מעשרים וצ"ע עכ"ל וצ"ע עליו הלא כבר קדמוהו התוס' בזבחים שם בקושיא זו על רש"י ז"ל ומטעם זה השיגו על רש"י ז"ל יעו"ש ופי' דהקושיא היא רק מגובהה דלית לן למילף לא מאולם ולא מהיכל רק מפתח החצר יעו"ש ועי' בריטב"א בעירובין שם שתירץ קושיית התוס' וכתב דמשמע ליה להש"ס דר"י לא יליף מאולם רק לענין הגובה אבל לענין הרוחב יליף ג"כ מפתחו של היכל מדלא פליג ארחב יותר מעשר ולכן פריך שפיר אדילפי מפתח ההיכל לילפו מפתח שער החצר יעו"ש היטיב) והנה לפי מאי דמסקינן דכולם היו גובהן עשרה לכאורה יש ראיה למש"כ התוס' בזבחים ס"ב א' ד"ה מדת ארכו וכו' דמדת קומתו מעכב עיי"ש בצאן קדשים ואם כי פי' הצ"ק לכאורה אינו מוכרח כ"כ די"ל דכל שלא נעשה בשעת בנין מיקרי זה מוסיף אבנין ומקשה מקרא דהכל בכתב עי' עירובין ק"ד א' וסוכה נ"א ב' יעו"ש וע"ע בתוס' חולין פ"ג ב' ד"ה קא מוסיף וכו' ויש לפרש התוס' דחולין ע"ד שכתב הצ"ק כאן יעו"ש היטיב והבן וע"ע בתוס' זבחים שם ד"ה אף מזבח וכו' מבואר כהצ"ק ועי' לקמן הלכה י"ז ועי' לקמן שם ד"ה מאמה עוד ראיות דהלכה כר' יוסי.
ובאמת צ"ע קצת כי לכאורה מבואר בש"ס דקאי על מזבח דיחזקאל דביה מיירי קראי ומבואר שם דהיה עשר עם הקרנות וראיתי בפי' הגר"א שם דהוא פי' נמי כרש"י ביסוד ובסובב רק דפי' דמה דכתיב וההראל ארבע אמות היינו עם גובה הקרנות דסוף פסוק פי' לרישיה דכתיב ומהאראל ולמעלה הקרנות ארבע היינו ר"ל עם הקרנות היה גובהו ארבע והיינו כמש"כ רבינו כאן דכלם היה גובהן בשוה וכ"מ מהש"ס דזבחים נ"ג א' דמסיק אליבא דרבי דהלכתא כוותיה כדאיתא לקמן סי' ל"ט סעי' כ"ו דהאי וההראל ארבע אמות ה"ק תופס תחת הקרנות ד' אמות דהיינו ה' אמות עם גובה הקרנות דשם חוט המפסיק דהוי חצי המזבח. אך יש לעיין לפי' הגר"א א"כ מנ"ל להש"ס זה דכל עיקר הוכחתו אינו אלא משום קושייתו וכי ההראל ארבע אמות ולפי' הגר"א לא קשה ולא מידי. אמנם זה יש ליישב בנקל דלמה ליה להפסוק לסתום והדר לפרש אלא ודאי מיתור לשון נשמע תרתי וק"ל. אולם לרש"י ז"ל לכאורה וודאי קשה דקושיית הש"ס לק"מ. ואולי מטעם זה בחרו להם רבינו והגר"א פי' אחר בכתוב ונמצא בנין עולי גולה שוה ממש לבנין יחזקאל ודו"ק) וע"ע בשבת צ"ב א' שם מבואר כר' יוסי דמזבח של משה היה עשר אמות יעו"ש וע"ע בעירובין ב' ב' דקאמר ואב"א כי כתיב קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף בגובהה הוא דכתיב גובהה והא כתיב וקומה חמש אמות ההוא משפת מזבח ולמעלה וכו' והיינו כר' יוסי יעו"ש ברש"י והתוס' בזבחים נ"ט ב' בד"ה ואומר קלעים וכו' גרסי כך אב"א קלעים ט"ו אמה וכי כתיב וקומה ברוחב חמש אמות משפת קלעים ולמעלה יעו"ש היטיב והיינו כר' יוסי יעו"ש היטיב. הן אמת דללישנא קמא דרש"י בעירובין דגרס ההוא משפת קלעים ולמטה יעו"ש לא אתי רק אליבא דר' יהודה יעו"ש היטיב אבל כבר השיג רש"י ע"ז ומחי לה במאה עוכלי ואף דהתוס' בזבחים תירצו קושיא דרש"י ז"ל ופי' דמגובהה נמי פריך יעו"ש היטיב מ"מ גירסת ופירוש התוס' אינו אלא אליבא דר' יוסי והבן.
(ובדרך אגב באתי להעיר על מש"כ בגליון הש"ס בעירובין התם וז"ל ובין לר"י לילפו מפתח שער החצר ולא ידעתי לפרש דמה קושיא על ר"י דמה נוכל ללמוד מפתח החצר יותר מהלימוד האולם הא גם מהאולם היה רחב יותר מעשרה ומזה פרכינן באמת אח"כ ומוכחי מזה דר"י פליג על הרוחב עכ"פ איך שייך למינקט לר"י ליליף מפתח החצר מה עדיפות בזה מהילפותא מהאולם והלימוד מהאולם הא צריך לענין גבוה יותר מעשרים וצ"ע עכ"ל וצ"ע עליו הלא כבר קדמוהו התוס' בזבחים שם בקושיא זו על רש"י ז"ל ומטעם זה השיגו על רש"י ז"ל יעו"ש ופי' דהקושיא היא רק מגובהה דלית לן למילף לא מאולם ולא מהיכל רק מפתח החצר יעו"ש ועי' בריטב"א בעירובין שם שתירץ קושיית התוס' וכתב דמשמע ליה להש"ס דר"י לא יליף מאולם רק לענין הגובה אבל לענין הרוחב יליף ג"כ מפתחו של היכל מדלא פליג ארחב יותר מעשר ולכן פריך שפיר אדילפי מפתח ההיכל לילפו מפתח שער החצר יעו"ש היטיב) והנה לפי מאי דמסקינן דכולם היו גובהן עשרה לכאורה יש ראיה למש"כ התוס' בזבחים ס"ב א' ד"ה מדת ארכו וכו' דמדת קומתו מעכב עיי"ש בצאן קדשים ואם כי פי' הצ"ק לכאורה אינו מוכרח כ"כ די"ל דכל שלא נעשה בשעת בנין מיקרי זה מוסיף אבנין ומקשה מקרא דהכל בכתב עי' עירובין ק"ד א' וסוכה נ"א ב' יעו"ש וע"ע בתוס' חולין פ"ג ב' ד"ה קא מוסיף וכו' ויש לפרש התוס' דחולין ע"ד שכתב הצ"ק כאן יעו"ש היטיב והבן וע"ע בתוס' זבחים שם ד"ה אף מזבח וכו' מבואר כהצ"ק ועי' לקמן הלכה י"ז ועי' לקמן שם ד"ה מאמה עוד ראיות דהלכה כר' יוסי.
מחוקקי יהודה; יהל אור
זמין למנויי פרימיום בלבדגור אריה
זמין למנויי פרימיום בלבדהטור הארוך
זמין למנויי פרימיום בלבדאור החיים
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
על מזבח ה'. זה מזבח הנחשת שבנה שלמה וי"מ מזבח הנחשת שעשה שלמה תחת מזבח הנחשת שבנה משה ותימה בדבר שהרי כתיב (מלכים ב' י"ז) ואת עולת כל עם וכל דם עולה וגו' יהיה לבקר כלומר מזבח הנחשת שהיה שם קודם לכן יהיה לי לבקר מכלל שהמזבח היה של נחושת: