וַיִּֽשְׁלַֽח־לוֹ֩ חוּרָ֨ם בְּיַד־עֲבָדָ֜יו אוניות [אֳנִיּ֗וֹת] וַעֲבָדִים֮ י֣וֹדְעֵי יָם֒ וַיָּבֹ֜אוּ עִם־עַבְדֵ֤י שְׁלֹמֹה֙ אוֹפִ֔ירָה וַיִּקְח֣וּ מִשָּׁ֔ם אַרְבַּע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים כִּכַּ֣ר זָהָ֑ב וַיָּבִ֖יאוּ אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ (פ)
רש"י
שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. חִירָם נָתַן לוֹ מֵאָה וְעֶשְׂרִים, וּמַלְכַּת שְׁבָא מֵאָה וְעֶשְׂרִים, וָאֳנִי תַּרְשִׁישׁ הֵבִיאָה מֵאוֹפִיר אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים, הֲרֵי שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, וְהַשִּׁשָּׁה לֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים כְּתִיב: שֶׁהֵבִיאוּ מֵאוֹפִיר אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וְאֵין מוֹנֶה שָׁם מֵאָה וְעֶשְׂרִים שֶׁל חִירָם, וְיֵשׁ לְתַקֵּן הַמִּקְרָא, שֶׁהַשְּׁלשִׁים הַיְתֵרִים הָיוּ מִן הַמֵּאָה וְעֶשְׂרִים שֶׁל חִירָם, שֶׁהֲרֵי עַבְדֵי חִירָם הָיוּ שָׁם עִם עֲבָדָיו.