פרשנות מצטטת על דברי הימים ב כה:טז

וַיְהִ֣י ׀ בְּדַבְּר֣וֹ אֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַלְיוֹעֵ֤ץ לַמֶּ֙לֶךְ֙ נְתַנּ֔וּךָ חֲדַל־לְךָ֖ לָ֣מָּה יַכּ֑וּךָ וַיֶּחְדַּ֣ל הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יָעַ֤ץ אֱלֹהִים֙ לְהַשְׁחִיתֶ֔ךָ כִּֽי־עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וְלֹ֥א שָׁמַ֖עְתָּ לַעֲצָתִֽי׃ (פ)

רמב"ן

וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת עַל דַּעְתִּי הוּא סִימָן שֶׁיֹּאכְלוּ שְׁנֵי הָרָעָב אֶת שְׁנוֹת הַשָּׂבָע, וּמִזֶּה לָמַד יוֹסֵף לֵאמֹר לְפַרְעֹה "וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת" "וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב", כִּי רָאָה שֶׁהַפָּרוֹת וְהַשִּׁבֳּלִים הַטּוֹבוֹת תָּבוֹאנָה אֶל קֶרֶב הָרָעוֹת, וְאֵינֶנָּה עֵצָה, כִּי הַלְיוֹעֵץ לְמֶלֶךְ נְתָנוּהוּ, רַק בְּפִתְרוֹן הַחֲלוֹם אָמַר כֵּן "וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע", "וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע", פִּתְרוֹן "וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע", כִּי רָאָה שֶׁלֹּא הָיוּ בַּאֲכִילָתָן בְּרִיאוֹת וְטוֹבוֹת רַק הָיוּ לָהֶן לְמִחְיָה, אִלּוּ לֹא אָכְלוּ אוֹתָן הָיוּ מֵתוֹת בְּכַחֲשֵׁיהֶן. וְלֹא כְּדִבְרֵי רַשִׁ"י שֶׁאָמַר "וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע" הוּא פִּתְרוֹן הַבְּלִיעָה:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

וחדלת. כמו חדל לך (דה"ב כה טז) מעשות הדבר וכן ושמרת (דבר' יז י) והטעם חדל שנעזוב הדבר לו לבדו רק תתיר עמו הקשרים ותעזוב המשא ויפול מזה הצד ומזה הצד ויקום החמור, ויש אומרים כמו ויעזבו ירושלים (נחמיה ג ה) לטעון המשא בדרך רחוקה:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ יָקְתְאֵל. שֶׁהָיְתָה לּוֹ לְקִהוּי שִׁנַּיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: אַחֲרֵי בּוֹא אֲמַצְיָהוּ מֵהַכּוֹת אֶת אֱדוֹמִים וַיָּבֵא אֶת אֱלֹהֵי בְּנֵי שְׂעִיר וַיַּעֲמִידֵם לוֹ לֵאלֹהִים וְלִפְנֵיהֶם יִשְׁתַּחֲוֶה וְגוֹ'. וְהוֹכִיחוֹ הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ: יָדַעְתִּי כִּי יָעַץ אֱלֹהִים לְהַשְׁחִיתֶךָ, וּמַה הִיא הָעֵצָה, שֶׁהִשִּׁיאוֹ לְהִתְגָּרוֹת בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
שאל רבBookmarkShareCopy