וְהָכִ֥ונוּ לְבֵית־אֲבוֹתֵיכֶ֖ם כְּמַחְלְקוֹתֵיכֶ֑ם בִּכְתָ֗ב דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וּבְמִכְתַּ֖ב שְׁלֹמֹ֥ה בְנֽוֹ׃
אור החיים
וְהִנֵּה בְּהַשְׂכָּלָה מוּעֶטֶת בָּעִנְיָן אֵין שׁוּם קֻשְׁיָא כְּלָל, כִּי יֵשׁ לָדַעַת כִּי כָל בִּנְיַן הַבַּיִת וְהַכֵּלִים לֹא עֲשָׂאָם שְׁלֹמֹה כְּפִי אֲשֶׁר נִרְאֶה בְּעֵין שִׂכְלוֹ לְפָאֵר, אֶלָּא עַל פִּי נָבִיא, וְגַם הַנָּבִיא הִגִּיד כִּי לֹא דִּבְרֵי נְבוּאָתוֹ הִגִּיד אֶלָּא דִּבְרֵי קַבָּלָתוֹ, דִּכְתִיב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א כח:יא) ״וַיִּתֵּן דָּוִד לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ תַּבְנִית הָאוּלָם וְגוֹ׳ וְתַבְנִית כָּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ וְגוֹ׳ הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה׳ עָלַי הִשְׂכִּיל כָּל מְלֶאכֶת הַתַּבְנִית״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב עוֹד (רש״י דברי הימים א כח:יב) ״אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ כַּאֲשֶׁר הֶרְאָהוּ שְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּאַגָּדַת שְׁמוּאֵל (מדרש שמואל פרק טו): רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכוּ׳ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מְסָרָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲמִידָה לְמֹשֶׁה, וּמֹשֶׁה מְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ בַּעֲמִידָה וְכוּ׳, יְהוֹשֻׁעַ מְסָרָהּ לַזְּקֵנִים בַּעֲמִידָה, דִּכְתִיב ״וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ וַיִּתְיַצְּבוּ״ וְגוֹ׳, זְקֵנִים מְסָרוּהָ לַנְּבִיאִים בַּעֲמִידָה, נְבִיאִים מְסָרוּהָ לְדָוִד בַּעֲמִידָה וְכוּ׳, דָּוִד לִשְׁלֹמֹה וְכוּ׳, וְאוֹמֵר ״הַכֹּל בִּכְתָב״ וְגוֹ׳ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה לִדָּרֵשׁ, ״מִיַּד ה׳״ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה בְּמָסוֹרֶת, ״עָלַי הִשְׂכִּיל״ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַד כָּאן. הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי כָּל מַה שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה בַּבַּיִת הָיָה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וְהַכֹּל כָּתוּב בַּסֵּפֶר גָּלוּי לְדוֹרְשֵׁי תּוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.