וַיִּֽהְי֤וּ מַלְעִבִים֙ בְּמַלְאֲכֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים וּבוֹזִ֣ים דְּבָרָ֔יו וּמִֽתַּעְתְּעִ֖ים בִּנְבִאָ֑יו עַ֠ד עֲל֧וֹת חֲמַת־יְהוָ֛ה בְּעַמּ֖וֹ עַד־לְאֵ֥ין מַרְפֵּֽא׃
ברכת אשר
(ה) הנכשל בלשון הרע עלול להדרדר עד מאוד ולהגיע עד כדי כפירה בה'. ראוי למי שרוצה לכוון אורחותיו, שיתרחק מישיבה עם רשעים ודיבור עמהם כדי שלא יתפס ברשתם ובסכלותם, שהרי דרך ישיבת הלצים הרשעים - בתחילה מרבים בדברי הבאי, כענין שנאמר "וקול כסיל ברב דברים" (קהלת ה, ב), ומתוך כך באים לספר בגנות הצדיקים, כענין שנאמר "תאלמנה שפתי שקר הדֹברות על צדיק עתק" (תהלים לא, יט), ומתוך כך יהיה להם הרגל לדבר בנביאים ולתת דופי בדבריהם, כענין שנאמר "ויהיו מלעִבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבִאיו" (דברי הימים ב' לו, טז), ומתוך כך באים לדבר באלהים וכופרים בעיקר, כענין שנאמר "ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על ה' אלהיהם" (מלכים ב' יז, ט), והרי הוא אומר "שתו בשמים פיהם ולשונם תִּהלך בארץ" (תהלים עג, ט) - מי גרם להם לשית בשמים פיהם? לשונם שהלכה תחילה בארץ. זו היא שיחת הרשעים שגורמת להם ישיבת קרנות וישיבת כנסיות של עמי הארץ וישיבת בתי משתאות עם שותי שכר.
מקור מים חיים
ובתוי"י פ' תצא דקצ"ה ע"ד וז"ל, כמו שאמרו בש"ם (שבת דקי"ט ע"ב) לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים שנאמר (דברי הימים ב ל״ו:ט״ז) ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים וגו', והיינו על ידי הלומדים שנקראו נביאי השקר, וכמו שנאמר (איכה ב׳:י״ד) נביאיך חזו לך שוא וגו' ומדוחים וגו', וכאשר שמעתי שהם הרגו זכריה הנביא וכו'.
רמב"ן
אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה' – אָמַר אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר י״ז:ו׳): ״אַתּוּן גְּרַמְתּוּן דְּמִית עַמָּא דַּה'״, יִפְתֹּר כִּי יַאֲשִׁימוּ אוֹתָם עַל שֶׁנָּתְנוּ הָעֵצָה הַזֹּאת לְהַקְטִיר קְטֹרֶת זָרָה לִפְנֵי ה' מִדַּעְתָּם שֶׁהַמַּקְרִיבִים אוֹתָם נִשְׂרָפִים, כִּי הַשֵּׁם לֹא אָמַר לְמֹשֶׁה לְהַקְרִיב הַקְּטֹרֶת הַזֹּאת, וְהוּא לֹא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם ה' לַעֲשׂוֹת כֵּן. אִם כֵּן מֵעַצְמָם נָתְנוּ הָעֵצָה הַזֹּאת אֲשֶׁר מֵתוּ בָהּ הָעָם, וְהָיוּ יְכוֹלִין לָתֵת אוֹת וּמוֹפֵת אַחֵר בַּמַּטֶּה אוֹ בְּזוּלָתוֹ. וְר״א אָמַר (אבן עזרא על במדבר י״ז:ו׳): מַה רְאָיָה זוֹ שֶׁשֵּׁבֶט לֵוִי נִבְחַר וְנִבְחַר אַהֲרֹן לְכֹהֵן גָּדוֹל? וְיִתָּכֵן שֶׁבִּתְפִלַּתְכֶם אוֹ בְּחָכְמָה שֶׁיְּדַעְתֶּם שְׂרַפְתֶּם הַמַּקְרִיבִים. וְכֵן נִרְאֶה שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ, כִּי מַה שֶׁאָמַר אַחֲרֵי כֵן: ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה וְגוֹ', וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי" וְגוֹ' (פסוק יז כ) - רְאָיָה שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ הָעָם בַּשְּׂרֵפָה הַזֹּאת שֶׁנִּבְחֲרוּ הַלְוִיִּם וְהוּחְלְפוּ הַבְּכוֹרוֹת בָּהֶם, רַק חָשְׁבוּ כִּי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן גָּרְמוּ הַשְּׂרֵפָה, אוֹ שֶׁהָיָה הָעֹנֶשׁ בִּקְטֹרֶת אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם, וּקְטֹרֶת אַהֲרֹן הָיְתָה קְטֹרֶת הַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (ויקרא י ב). וְלֹא הָיְתָה הַתְּלוּנָּה רַק עַל הַשְּׂרֵפָה, לֹא עַל הַבְּלִיעָה, כִּי הַשֵּׁם אָמַר לְמֹשֶׁה ״הֵעָלוּ מִסָּבִיב" וְגוֹ', וְזֶה יִרְמֹז עַל פְּתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, וּמֹשֶׁה הִגִּיד זֶה לְיִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם ה'. וְדָתָן וַאֲבִירָם הָיוּ חַיָּבִים יוֹתֵר, שֶׁהָיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בַּנָּבִיא. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁהָיוּ הָעָם מַאֲמִינִים עַתָּה בִּכְהֻנַּת אַהֲרֹן, שֶׁכְּבָר יָצְאָה אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אֶת קָרְבְּנוֹתָיו, אֲבָל הָיוּ חֲפֵצִים שֶׁיִּהְיוּ הַבְּכוֹרוֹת מְשָׁרְתֵי הַמִּשְׁכָּן בִּמְקוֹם הַלְוִיִּם, וְלֹא יִרְצוּ בַּחִלּוּפִין שֶׁעָשׂוּ בָהֶם, כִּי הָיוּ חֲפֵצִים שֶׁיִּהְיֶה לְכָל הַשְּׁבָטִים חֵלֶק בַּעֲבוֹדַת בֵּית ה'. וְהִנֵּה יִתְלוֹנְנוּ: אַתֶּם הֲמִתֶּם אוֹתָם - שֶׁנְּתַתֶּם הָעֵצָה הַזֹּאת שֶׁיַּקְרִיבוּ קְטֹרֶת כַּכֹּהֲנִים, וְהֵם הָיוּ רְאוּיִים לַעֲבוֹדַת לְוִיִּם, לֹא שֶׁיִּהְיוּ כַּכֹּהֲנִים מַקְרִיבֵי קְטֹרֶת. וְזֶה טַעַם ״פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי״ (במדבר י״ז:כ״ג):
נתינה לגר
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
ובנביא העלה ה' וגו'. ועל שאתם מבזין את הנביאים ומלעיגין בדבריהם הלא בנביא העלה וגו':
מחוקקי יהודה; יהל אור
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
מלאך. זֶה מֹשֶׁה, מִכָּאן שֶׁהַנְּבִיאִים קְרוּאִים מַלְאָכִים, וְאוֹמֵר "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים" (דברי הימים ב' ל"ו):
רש"י
באין חזון יפרע עם. כשגורמין ישראל שהנבואה מסתלקת מהם ע"י שהם מלעיבי' בנביאים יפרצו בם פרצו' ויוצאין לתרבות רעה: