פרשנות מצטטת על דברים ב:א

ויבאו בני ישראל וגו׳‎ בשנת הארבעים סתם כאן מה שסבבו את הר שעיר מקדש ברנע עד קדש מדבר צין ונכלל כאן בבת אחת והם היו שמנה עשרה מסעות הכתובות בפרשת מסעי מרתמה עד מדבר צין ועל זה נאמר בפרשת דברים ונפן ונסע המדבר דרך ים סוף ונסב את הר שעיר ימים רבים וגו׳‎ עד ונעבור מאת אחינו בני עשיו מאילת ומעציון גבר ומשם באו לקדש שבארץ אדום כדכתיב בפרשת מסעי ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר צין היא קדש, חסר כאן האזהרה שהוזהרו שלא להתגרות בבני עשיו ופירש בפרשת דברים.

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה׳. וְאַחַר כָּךְ הָפַךְ הַסֵּדֶר וְאָמַר ״וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם״ וְלֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״עַל פִּי ה׳״, וְהִנְנִי מְפָרֵשׁ זֶה בְּשָׁלֹשׁ פָּנִים. הָאֶחָד הוּא, שֶׁבְּמִקְצָת מַסָּעוֹת הָלְכוּ לְפָנִים וּבְמִקְצָתָם נָזוֹרוּ אָחוֹר, כִּי מִתְּחִלָּה ״וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת״ (שמות יד ב), פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁהָלְכוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם לְצַד מִצְרַיִם, וְכֵן בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (ב א) כְּתִיב: ״וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י לְפִי שֶׁקִּלְקְלוּ הָפְכוּ לְצַד הַמִּדְבָּר, וְכֵן בְּפָרָשַׁת עֵקֶב (דברים י ו) ״מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה״, שֶׁחָזְרוּ שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת לַאֲחוֹרֵיהֶם. נִמְצָא שֶׁרֹב הַמַּסָּעוֹת אֲשֶׁר הָלְכוּ בָּהֶם לְפָנִים וְלֹא לְאָחוֹר וְהָיוּ עַל פִּי ה׳ נִקְרְאוּ ״מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם״, כִּי הָפְכוּ פְּנֵיהֶם מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם, שֶׁנִּקְרָא מוֹצָאֵיהֶם וּפְנֵיהֶם, אֶל מַסְעֵיהֶם אֲשֶׁר הָיוּ לִפְנֵיהֶם. אֲבָל מַה שֶּׁנָּזוֹרוּ אָחוֹר בַּעֲבוּר שֶׁקִּלְקְלוּ בְּחֵטְא לֹא הָיָה עַל פִּי ה׳, וְנִקְרָא ״מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם״, שֶׁחָזְרוּ וְנָסְעוּ לַמָּקוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם שֶׁנִּקְרָא מוֹצָאֵיהֶם, כִּי הָפְכוּ פְנֵיהֶם לְצַד מִצְרַיִם.

אחד עשר יום מחורב - גירסה א: מי חכם ויבן זאת כי פסוק לא נכתב אלא לפי שכתוב לפנינו: וניסע מחורב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא דרך הר האמורי ונבוא עד קדש ברנע - סמוך לא"י, שמקדש ברנע שלחו מרגלים ונשתהו שם ארבעים שנה לכך הוא מפרש כן. כשנסעו מחורב ללכת דרך הר שעיר, דרך ישרה, היו יכולים להיכנס לא"י האחד עשר יום עד קדש ברנע, אבל לפי שחטאו ונסב את הר שעיר ימים רבים, עד ארבעים שנה וגו', וזהו שאמר לפנינו: וניסע מחורב וגו' ונבוא עד קדש ברנע - בימים מועטים שאין בהם כי אם מהלך אחד עשר יום, אבל מקדש ברנע שלחתי מרגלים ונשתהיתם ארבעים שנה בחטאתיכם. גירסה ב: זה אמיתת הדבר שמתחיל לספר כי לא עכבו בדרך לבד אחד עשר יום מחורב עד קדש ברנע ומיד היו מזומנים ליכנס לארץ ישראל באותו הדרך שהלכו מרגלים כמו שאמר להם משה: עלו זה בנגב ועליתם את ההר - וכמו האמור בסוף הפרשה: וישכימו בבקר ויעלו אל ראש ההר וגו'. וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא ויכום וגו' - וגם לפנינו: ותזדו ותעלו ההרה - כל אלו הפסוקים מוכיחים כי מיד אלמלא חטאו במרגלים קרובים היו ליכנס לארץ ישראל מיד.