רַב־לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה׃
תורה תמימה
לגוי גדול. מלמד שהיו ישראל מצוינים שם כחדריש כן מלשון גוי גדול כמו והכהן הגדול מאחיו (פ' אמור) שדרשו גדלהו משל אחיו, וגם י"ל דדריש מלשון גוי דבזה הוא חלוק משם עם, דעם הוא תואר לקבוץ אנשים המונים, וגוי הוא קובץ אנשים חשובים ומצויינים, כמש"כ הגר"א בפי' לישעיה (א' ד', ב' ג'). .
(שם)
(שם)
מצודת ציון
ולבנון. שם יער בא״י לבנון וע״ש זה נקרא כל א״י בשם לבנון כמ״ש ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ב׳:ג׳):
רמב"ן
וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד בְּשִׂיחֲךָ מִתִּגְרַת יָדוֹ, "וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ", יִרְמֹז לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ בָּם יוֹתֵר מִדַּאי לַעֲשׂוֹת עִמָּם רָעָה. וְהוּא מָה שֶׁצִּוָּה הַכָּתוּב (דברים ב ד-ה) "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד אַל תִּתְגָּרוּ בָם" וְגוֹ', וְכָךְ הִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ (ירושלמי ר"ה א א) אָמְרוּ "כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם" (מלכים א יא טז) אָמַר לוֹ הקב"ה, אֲנִי אָמַרְתִּי "אַל תִּתְגָּרוּ בָּם", וְאַתָּה הִתְגָּרֵיתָ בָּהֶם, חַיֶּיךָ שֶׁאֵין שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַלָּלוּ נִמְנִין לְךָ וּלְמַלְכוּתְךָ, מִדִּכְתִיב (שם ב יא) "וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה" וְהוּא מָלַךְ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים יוֹתֵר, דִּכְתִיב (ה ה) "בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל (ישראל) יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים". וְעוֹד אָמְרוּ (דב"ר א טז), אָמַר לוֹ הקב"ה, דָּוִד יָדֶיךָ חֲדוּדוֹת וַחֲרוּצוֹת וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִרְדּוֹת בָּהֶם אֶת עוֹלָמִי וְכוּ':