אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם׃
רבנו בחיי
כי יש שבר במצרים. שבר לשון מכירה, שנאמר (דברים ב׳:ו׳) אכל תשברו מאתם. וראוי להתבונן שלא הזכיר יעקב בלשונו לא אוכל ולא בר אלא שבר, וירא יעקב כי יש שבר במצרים, הנה שמעתי כי יש שבר במצרים, ומה שהוציא התבואה בלשון שבר לפי שלשון שבר כולל התבואה והבר, וכולל ג"כ השוד והשבר, ולכך הוציא הענין כולו בלשון שבר. ואמר עוד ושברו לנו משם, ולא אמרו ושברו לנו אוכל משם, וכל זה כדי שיכלול בלשונו ענין התבואה לשעה, ולרמוז בתוכו ענין הגלות לעתיד. ומזה רמז ואמר רדו שמה ולא אמר לכו לפי שנשתעבדו שם מנין רד"ו. ואמר ושברו לנו משם לרמוז כי ראה להם השבר והגלות משם.
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ג] וכן תיוב"ע בְקִבְרִי דַחֲפָרִית לי" וכן פי' רש"י ז"ל והרד"ק והרמב"ן והרדי"א, והרד"ק בשרש "כרה" פי' בשם י"מ מלשון קנין כמו וגם מים תכרו מאתם בכסף (דבר' ב ו) וכן פי' המ"י וכן פי' רש"י ז"ל ממדרשו ׃