הָאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִֽים׃
עץ יוסף
שבע שמות נקראו להם המורים על גבורתם. דכתיב בפרשה דברים האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים רפאים יחשבו אף הם כענקים והמואבים יקראו להם אמים. וכתיב תו התם רפאים ישבו בה לפנים והעמונים יקראו להם זמזומים עם גדול רב ורם כענקים. ובפרשת שלח לך כתיב ושם ראינו את הנפילים בני ענק. והכא כתיב הנפילים היו בארץ וגו' ועוד כתיב (דברים ב׳:י׳) והעוים. ודעת המדרש שמ"ש והעוים פירושו שהם עם גדול כענקים ועל כן ישבו בחצרים (ועיין ביפ"ת ובנזה"ק):
פירוש מהרז״ו
ז' שמות. אמים ענקים רפאים כמ"ש דברים ב' פסוק י' האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים רפאים יחשבו אף הם כענקים והמואבים יקראו להם אמים וכן שם בפסוק כ'. רפאים ישבו בה לפנים והעמונים יקראו להם זמזומים. הרי שרפאים יחשבו כענקים ובלשון מואב נקראו אמים ובלשון עמון יקראו זמזומים ואנשי דור המבול נקראו רפאים כמ"ש איוב כ"ו. הרפאים יחוללו מתחת מים וכמ"ש לקמן פר' ל"א סימן י"ב על דור המבול. הרי שנקראו רפאים ענקים אמים זמזומים ד' שמות. וכאן נקראו עוד ב' שמות נפילים גבורים הרי ו' שמות של רפאים והז' הוא עוים היינו מ"ש דברים ב' פסוק כ"ג והעוים. ודעת המדרש שמ"ש והעוים פירושו שהם עם גדול כענקים ועל כן ישבו בחצרים הרי שהעוים נקראו רפאים וענקים. וכמ"ש יהושע י"א כ"ב ולא נותר ענקים בא"י רק בעזה וכו' וכמ"ש זה אצל עוים היושבים בחצרים עד עזה. גם רמוז במ"ש אנשי השם כדלקמן. הרי ע"י שאנו דורשים פסוק הרפאים יחוללו על דור המבול וכמ"ש מתחת מים היינו מ"ש נבקעו כל מעינות וכו' אנו דורשים ע"פ מדה י"ז שנקראו בז' שמות והמדרש פירש טעם לז' שמות אלו ע"פ מדת ממעל ודרך קצרה: