פרשנות מצטטת על דברים ג:ה

מימות יהושע בן נון קורין בט״ו. דכתיב (אסתר ט׳:י״ט) על כן היהודים הפרזים עושים את יום י״ד, ומדפרזים בי״ד ש״מ דמוקפין בט״ו. ומימות יהושע, נפקא לן ג״ש מפרזי פרזי, כתיב הכא היהודים הפרזים וכתיב התם (דברים ג׳:ה׳) לבד מערי הפרזי, מה להלן מימות יהושע אף כאן מימות יהושע. ותקנו שהכרכים המוקפים חומה מימות יהושע אע״פ שאין להם חומה עכשיו יקראו בט״ו כמו שושן, כדי לחלוק כבוד לא״י שהיתה חרבה בימי מרדכי ואסתר, כדי שיהיו קורין כבני שושן ויחשבו כאילו הם כרכים המוקפים אע״פ שהם עתה חרבין, ויהיה זכרון לא״י בנס זה. ולפי שיהושע התחיל להלחם בעמלק תחלה וכתיב (שמות י״ז:י״ד) כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע, לפיכך הזכירו מימות יהושע:

מימות יהושע. פי' הר"ב נפקא לן ג"ש כו' וכתיב התם לבד מערי הפרזי. בריש דברים כתיב וזהו שפירש"י וכתיב התם בביאת הארץ בימי משה ויהושע ע"כ. דהואיל ונכתב בשנת הארבעים סמוך לפטירת משה רבנו ע"ה חשבינן ליה מימות יהושע ודלא תלינן מימות משה חדא דא"כ כל שהיתה מוקפת מתחלת יציאתן ממצרים שהיא ארבעים שנה קודם לביאתן לארץ ומנא ידעינן איזה היתה מוקפת בזמן ההוא. ועוד דהיינו טעמא דמסיים הר"ב ולפי שיהושע התחיל להלחם בעמלק וכו':

וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה – לֹא שָׁלַח שָׁם כָּל עַם הַצָּבָא, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ הַמִּדְיָנִים עַם רַב וְהֶעָרִים בְּצוּרוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד. וְהַטַּעַם, כִּי הַנִּכְשָׁלִים בִּבְנוֹת מוֹאָב הָיוּ רַבִּים וְאֵינָם רְאוּיִים לְנִקְמַת ה', עַל כֵּן בָּחֲרוּ אֲנָשִׁים צַדִּיקִים וִידוּעִים לְשִׁבְטֵיהֶם. וְהִנֵּה מֹשֶׁה לֹא צִוָּה אוֹתָם מַה יַעֲשׂוּ, רַק אָמַר לָהֶם לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן (במדבר ל״א:ג'), וְחָשַׁב שֶׁלֹּא יַשְׁאִירוּ בָּהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט כְּנִקְמַת עֲמָלֵק אוֹ כְּנִקְמַת שִׁבְעָה עֲמָמִים. וְכַאֲשֶׁר רָאָה שֶׁהִשְׁאִירוּ הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה, קָצַף עַל הַנָּשִׁים הַיּוֹדְעוֹת מִשְׁכַּב זָכָר, כִּי רָאוּי לִפְקוּדֵי הַחַיִל לְהָרְגָן תְּחִלַּת כָּל דָּבָר, גַּם לִנְקָמָה גַּם לְדִין הַתּוֹרָה ״וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ״ (ויקרא כ' ט״ו). וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהָעָם חָפֵץ לִשְׁלֹל, מָחַל עַל הַטַּף בַּנָּשִׁים וְעַל הַשָּׁלָל. וְיִתָּכֵן עוֹד שֶׁנֹּאמַר כִּי מֹשֶׁה נִצְטַוָּה ״צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים״ (במדבר כ״ה:י״ז) וּ"נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (לפנינו פסוק ב'), וְשָׁלַח שָׁם מוּעָטִים לְהַכּוֹת בְּעָרֵי הַפְּרָזִי וְכָל עֵץ טוֹב לְהַפִּיל וְכָל מַעְיַן מַיִם לִסְתֹּם וְכָל חֶלְקָה טוֹבָה לְהַכְאִיב בָּאֲבָנִים כְּמִנְהַג הַשּׁוֹלְלִים, וְלֹא צִוָּה לָהֶם דָּבָר רַק לְהִנָּקֵם כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא יָדָם. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר לוֹ הַמִּלְחָמוֹת נָתַן מִדְיָן וּמַלְכֵיהֶם וְעָרֵיהֶם בְּיָדָם. וְעַל כֵּן קָצַף עַל הַנָּשִׁים הַיּוֹדְעוֹת מִשְׁכַּב זָכָר, לֹא דָּבָר אַחֵר, וְצִוָּה בַּטַּף הַזְּכָרִים לִנְקָמָה. וְהִנֵּה קָצַף עַל פְּקוּדֵי הַחַיִל וְחָלַק כָּבוֹד לְפִינְחָס, כִּי הַשֵּׁם נָתַן לוֹ אֶת בְּרִיתוֹ שָׁלוֹם. וְשָׁנִינוּ בְּסִפְרֵי (מטות מ״ג): אָמַר לוֹ פִּינְחָס, כְּשֵׁם שֶׁפְּקַדְתָּנוּ כֵּן עָשִׂינוּ. וְלֹא יָדַעְתִּי מַהוּ, שֶׁלֹּא פָּקַד אוֹתָם דָּבָר בַּכָּתוּב, וְאִלּוּ פָּקַד אוֹתָם וְעָשׂוּ, הֵיאַךְ יִכְעוֹס? וְאִם פָּקַד אוֹתָם, חָלִילָה שֶׁיַּעֲבֹר פִּינְחָס מִצְוָתוֹ, כִּי שָׁאוּל אִבֵּד מַלְכוּתוֹ עַל זֶה (שמואל א' ט״ו י״א). אֲבָל הָעִנְיָן כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי, שֶׁפְּקָדָם לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן, וְאָמַר פִּינְחָס: נְקָמָה גְדוֹלָה עָשִׂינוּ בָהֶם. וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ שֶׁאָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁפְּקַדְתָּנוּ מֵהַר סִינַי בְּדִין הַתּוֹרָה כִּי (תצור) תִּקְרַב אֶל עִיר" וְגוֹ' (דברים כ' י'-י״ח), כָּךְ עָשִׂינוּ בָהֶם. וּמֹשֶׁה קָצַף עַל הַנָּשִׁים הַגְּדוֹלוֹת בַּעֲבוּר ״הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר ל״א:ט״ז), וְהוֹסִיף כָּל זָכָר בַּטַּף בַּעֲבוּר הַנְּקָמָה:

פרזות. כמו מערי הפרזי מאין חומה:

רֹאשׁ פְּרָזָו. רָאשֵׁי עָרָיו וְטִירוֹתָיו, כְּמוֹ ״פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלַיִם״ (זכריה ב:ח), ״עָרֵי הַפְּרָזִי״ (דברים ג:ה).

ונאמר להלן חומה - (דברים ג׳:ה׳) כל אלה ערים בצורות וגו':