פרשנות מצטטת על דברים ג:ח

אשר יושב בחשבון שלא היתה שלו אבל לכדה ממלך מואב ובנאה להיות לו בית מלכות וכן אשר יושב בעשתרות באדרעי שהיתה ארץ רפאים והוא מלך האמורי (דברים ג׳:ח׳) כאשר אפרש בעה"י (להלן ב י ג יא) ומפני שאמר אשר יושב בעשתרות באדרעי יורה כי עשתרות שם מקום אשר בו אדרעי ולשון ספרי (דברים ד) בעשתרות שהיה קשה כעשתרות באדרעי זה מקום מלכות וכתב רש"י (רש"י על דברים א׳:ד׳) עשתרות לשון צוקין וקושי ועשתרות זהו עשתרות קרנים שהיו בה רפאים שנאמר (בראשית יד ה) ויכו את רפאים בעשתרות קרנים באדרעי שם מלכות וכן כתוב עשתרות צאנך (דברים ז׳:י״ג) כתרגומו ורבותינו אמרו (חולין פד) למה נקרא שמן עשתרות שמעשרות את בעליהן ומחזקות אותן כעשתרות הללו שהם סלעים חזקים והרב מרכיב בו שתי לשונות ולא ידענו מאיזה מקום הוציא שיהיה עשתרות שם צוקין וסלעים אבל יתכן שנאמר שהוא שם עדרי הצאן מלשון עושר כדברי חכמים ועשתרות קרנים היו הרים גבוהים שעליהם מצודות סלעים ידמה אותם הכתוב לקרני הבהמות כמו שידמה אותם לשנים כענין שנאמר (איוב לט כח) על שן סלע ומצודה וכן על קרנות המזבח (שמות כט יב) וכן בקרן בן שמן (ישעיהו ה א) אמר התרגום בטור רם בארעא שמינא ושם יעלו עשתרות הצאן התיישים והעזים והיעלים וכיוצא בהן ולכך יקרא עשתרות קרנים וכן לבעל ולעשתרות (שופטים ב יג) הע"ז העשויה כצורת הצאן (או) להגין עליהם כפי סכלותם ובשפלות ההר בנו עיר ושמה אדרעי והוא שנאמר (דברים ג׳:א׳) ויצא עוג מלך הבשן הוא וכל עמו למלחמה אדרעי כי אסף את כל חילו אל העיר אשר שם ארמון המלך וכסא המלכות וענין ספרי (שם) מדרשם אמרו ז"ל אשר יושב בעשתרות באדרעי אלו לא היה עוג קשה ושרוי בעשתרות קשה היה שהמדינה קשה וכו' ולפיכך ידרשו בעשתרות שהיה קשה כעשתרות כלומר שהיה מקום מושבו כמו עשתרות קרנים העיר החזקה שהיה הוא ומשפחתו משם כי עתה איננו יושב בעשתרות כי בארץ אמורי הוא יושב ומקום מלכות כלומר המדינה שהיה יושב בה אדרעי כי שם ארץ מלכותו הבשן:

הברכה על המזון היא ללא ספק הליבה של ברכת המזון; בסופו של דבר הברכה היא הודאה על הסעודה, ואין מתאים יותר מברכה על המזון. הברכה השנייה היא ברכת הארץ. המסורות האמוראיות קושרות אותה לכניסת בני ישראל לארץ, אך כמובן אין זה זיכרון היסטורי אלא פרשנות דתית בלבד. לפי פרשנות זו הברכה היא הודאה על טוב הארץ. כפי שנראה להלן נחתמה ברכת המזון במילים "על הארץ ועל המזון", וברכת "הארץ" היא פרי הכרעה להקדיש ברכה מיוחדת לארץ. במצב זה הסיומת של הברכה הראשונה "על הארץ ועל המזון" לכאורה מיותרת, אך נוסח ברכה שכבר נחתם לא שונה. יש להניח שגם הפסוק בתורה "ואכלת ושבעת וברכת... על הארץ הטֹבה אשר נתן לך" (דברים ג ח) השפיע על הנוסח. עם זאת, הברכה היא בעלת אופי מיוחד.

אינו מחובר לראשו של מקרא. כלומר, שאין פירוש "ואת הארץ ירשנו מערוער וגו'", דהא למעלה כתיב (פסוק ח) "מנחל ארנון עד הר חרמון", וכאן אומר "מערוער וחצי הר הגלעד", אלא דלמעלה מדבר בירושה, וכאן מדבר שנתן אותה לראובני ולגדי:
ומה שהפך רש"י הפירוש, וכתב "ההוא יקרא ארץ רפאים" לפני זה, לומר גם כן ד"ההוא יקרא ארץ רפאים" קאי על כל הארץ אשר ירשו עד הר חרמון, הכל יקרא ארץ רפאים, לא כפי מצב הפסוק שכתב אחר "מערוער אשר על נחל ארנון וחצי הר הגלעד ויתר הגלעד", שיהיה זה בלבד נקרא "ארץ רפאים", דודאי דהכל יקרא "ארץ רפאים", דאם לא כן, למה היו כובשין אותו, כיון שלא נקרא "ארץ רפאים":