וּלְמָכִ֖יר נָתַ֥תִּי אֶת־הַגִּלְעָֽד׃
מלבי"ם
הוא יושב בערוער. הנה מלבד שכל הדברים מיותרים, שכבר נזכר בתורה ובס' יהושע נחלת ראובן ונחלת גד ומה ישמיענו פה, חוץ מזה נבוכו המפ' שהלא ערוער היתה בנחלת גד והם בנו אותה, כמפורש בפ' מטות (לב, לד), ואיך אמר כי ראובן ישב שם. וכן מ"ש בפסוק י"א שבני גד ישבו בארץ הבשן יפלא ג"כ, הלא בשן היה מנחלת בני מנשה כמפורש בס' דברים (ג, יג)? ולכן נראה כי בעל הספר יודיענו חדשות, שבימי שאול שאז נלחמו עם ההגריאים וירחיבו את גבולם למזרח (כמ"ש בפסוק י), אז עשו ביניהם חלוקה אחרת, שבני גד נתנו לבני ראובן את ערוער שהיתה מחלקם, כי בני ראובן לא יכלו להתפשט הרבה חוץ לגבולם מפני נהר פרת, כמ"ש (פסוק ט) למזרח ישב עד לבוא מדברה למן הנהר פרת, ולכן נתנו בני גד להם את ערוער, ובני מנשה התפשטו חוץ מגבולם לשניר, שתחלה היה גבולם רק בתחלת הר חרמון אח"כ המה רבו ויוציאו את גבולם לחוץ לצד דמשק, והתפשטו יותר לצד מזרח, עד שלפי מה שהתפשטו חוץ לגבולם יותר לצד גלעד (כי עקר הגלעד היה לבני מנשה, כמ"ש (דברים ג, טו) ולמכיר נתתי את הגלעד, והגריאים היו במזרח לגלעד כמ"ש בפסוק י' וישבו באהליהם על פני כל המזרח לגלעד) הגיע רוב הכיבוש החדש לבני מנשה, ולכן נתנו בני מנשה חלקם בבשן, לבני גד, ובני גד נתנו מחלקם לבני ראובן, וחידוש זה למדנו סופרנו פה, והגם שאמר שגם ראובן ישב במזרח עד לבא מדברה כי מקניהם רבו בארץ גלעד, לא היה זה מספיק כפי החלוקה החדשה, והוצרך כ"א לתת מחלקו לחברו להשוות נחלתם כפי הכיבוש החדש שעשו:
ברכת אשר
על פי האמור, ניתן להוסיף תוספת נופך למה שהדגיש והסביר הגאון הנצי"ב ז"ל ב"העמק דבר", שמשה יזם והשתדל שחצי שבט המנשה יתיישב בעבר הירדן: "ולמכיר נתתי את הגלעד" (דברים ג, טו). מה הנימוק ליזמה זו? ...להוסיף לאוכלוסיית עבר הירדן המזרחי יסוד אנושי תורני רוחני איתן אשר יחזק את הזיקה לעבר הירדן המערבי, את החיבה לארץ ישראל כולה, כמיטב המסורת של אלה אשר יולדו על ברכי יוסף, כדי למנוע כל מחשבת ניתוק. והיה העם אחד וארצו מאוחדת ומלוכדת. ע"כ. וראה מש"כ למעלה (כז, א).
ביאור יש"ר
ויתן משה את הגלעד, כאן יראה שנתן לבני מנשה את כל הגלעד, וכמו שאמר במקום אחר ולמכיר נתתי את הגלעד (דברים ג' ט"ו), אמנם הפך מזה כתוב לבני גד (ביהושע י"ג כ"ה) ויהי להם הגבול יעזר וכל ערי הגלעד, הרי שכל הגלעד היה לבני גד? ויותר מזה יקשה כי כאן יראה שארץ גלעד היתה נכללת בממלכת סיחון, אבל במקום אחר כתוב מערוער אשר על שפת וכו' עד הגלעד (דברים ב' ל"ו), משמע מזה שעד הגלעד היה מלכות סיחון ולא כל ארץ הגלעד בכלל? לזה יתכן לי לומר כי שם גלעד יאמר על שני פנים, כל ארץ סיחון אשר בעבר הירדן נקראת לפעמים בשם כללי גלעד, אך ע"ד פרט לא נקרא גלעד רק המחוז שבין בשן לערוער, ואעידה לי פסוק אחד שבו נמצאו שתי ההוראות האלה לשם גלעד יחד, והוא (מלכים ב' י' ל"ג), מן הירדן מזרח השמש כל ארץ הגלעד (שם כללי) הגדי והראובני והמנשי מערוער אשר על נחל ארנון והגלעד (שם פרטי) והבשן, וזה ברור: