כִּ֣י רַק־ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֮ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִים֒ הִנֵּ֤ה עַרְשׂוֹ֙ עֶ֣רֶשׂ בַּרְזֶ֔ל הֲלֹ֣ה הִ֔וא בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן תֵּ֧שַׁע אַמּ֣וֹת אָרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמּ֛וֹת רָחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת־אִֽישׁ׃
אבן עזרא
אחד עשר יום. הטעם שדבר אלה הדברים באותם י״א יום מחורב. שהלכו מחורב עד קדש ברנע וכבר הגדתי לך כי מקדש ברנע הלכו המרגלי' ואחר שנשבע השם שלא יכנסו לארץ לא התחדש' מצו' רק בשנת הארבעים כי כן מצאנו והעד שאמר באר את התורה הזאת הנה באר התורה שאמר בין פארן ובין תפל כי רוב המצות הם בספר הזה וכן פי' ככל אשר צוה ה' אותו אליהם בעבר הירדן במדבר בערבה ואם תבין סוד (השרים) [צ״ל השנים] עשר גם ויכתוב משה והכנעני אז בארץ בהר ה' יראה גם והנה ערשו ערש ברזל תכיר האמת:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ב] הרפאים הם שעבדו את כדרלעמר, והיא ארץ עוג מלך הבשן שהיא ארץ רפאים, וכתוב "כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים" (דבר' ג' יא) והוא היה מולך בעשתרות ובאדרעי היא ארץ הבשן אשר היתה לחצי שבט המנשה, והוא המקום בעצמו שנזכר כאן עשתרות קרנים, והמקום הזה היה בין שני הרים גדולים ולכן נקרא קרנים, והוא מקום שאין החמה זורחת שם, ושם נאספו למלחמה (ועיין סוכה ב א) "העושה סוכתו בעשתרות קרנים" פירש"י עשתרות קרנים שני הרים גדולים והשפלה ביניהם, ומתוך גובה ההרים אין החמה זורחת שם בשפלה, ועיין ערוך ערך עשתרת:
מצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדהערות ותיקונים
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
על ערש דוי. ערש לי"ט בלע"ז (דברים ג׳:י״א) והנה ערשו ערש ברזל, כשיחלה גם הוא יסעדנו, מהו על ערש דוי זה יום שביעי של חולי שהוא דוה מאוד כך נדרש באגדת תהלים:
מצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדתוספות יום טוב
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
עשתרת. הוּא לְשׁוֹן צוּקִין וְקֹשִׁי, כְּמוֹ "עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם" (בראשית י"ד) וְעַשְׁתָּרוֹת זֶה הוּא עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, שֶׁהָיוּ שָׁם רְפָאִים שֶׁהִכָּה אַמְרָפֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם". וְעוֹג נִמְלַט מֵהֶם, וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וַיָּבֹא הַפָּלִיט", וְאוֹמֵר (דברים ג') "כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים":