פרשנות מצטטת על דברים ג:יב

הראובני. הרי"ש במאריך והיא נקראת בשורק והאל"ף שבאמצע נחה כמו יראו את ה' וחבריו וכן הוא בספרים כ"י וכמוהו רבים כמ"ש בסוף דברים וכך היא כוונת ר' אליה המדקדק בהגהת שרשים שרש ירא ושמו רפי על האל"ף להורות על נחותה וכן כתב הרמ"ה ז"ל אלה משפחת הראובני דפינחס מלא דמלא כתיב מלא אל"ף ומלא וא"ו ותרויהון בין רי"ש לבי"ת ולא קריין ודכוותיה כי לקחו מטה בני הראובני דאלה מסעי ודכותא בלישנא נתתי לראובני ולגדי סוף דברים וכל לראובני דכותא פקדיהם. הפ"א רפה:

(מג) ז' הרים. הגר"א בפי' התיקונים שם כתב וז"ל, ז' הרים הן בא"י והן במקרא, עכ"ל, ולא פי' לנו שמותיהן, כי באמת בא"י נמצא הרבה יותר מן ז' הרים נזכרים במקרא, ולא ראיתי להאריך בזה, אחרי שז' הרים דכאן ע"כ אין פירושם שבא"י כיון שמסיים שבחר מכולן בהר סיני, והר סיני אינו בא"י, א"כ מבואר שז' הרים אינן שבא"י (ואילו היו ז' הרים שבא"י, אפשר הי' ראוי לחשוב שבחר מכולן בהר המורי' שבו כתוב ל' בחירה בכ"מ המקום אשר בחרתי), אלא הרים שבכל העולם כלו שברא קאמר, ולענין מ"ת קאמר שלא בחר בהן ה' אלא בהר סיני^[ד]והר"מ ברלין פי' שבמקרא זה דתהלים שמביא כאן שחמד אלקים לשבתו הר זה סיני ופסל בהרים אחרים כדדרשי' במגלה (כט.) כלכם בעלי מומין אצל סיני, נרמזים ז' הרים, דכתיב הר אלקים, הר בשן, הר גבנונים, הר בשן, הרים גבנונים (שנים), והשביעי ההר חמד אלקים לשבתו, וביאר עוד הרב הנ"ל שז' הרים אלו הן שבדרך הליכתם ממצרים עד שנכנסו לארץ שמכולן לא נבחר ליתן עליו תורה אלא הר סיני (והן כפי הנ"ל (ושלא כדבריו שמנאן באופן אחר) ע"פ דרכו, הר שעיר, הר חרמון, הר שפר (במדבר לג), הר הגלעד (דברים ג), הר נבו (ושאר שמותיו הר העברים, ראש הפסגה כלן נחשבין לאחד,) שמת משה שם, הר ההר שמת אהרן שם, והשביעי הר סיני (ושאר שמותיו הר חרב, הר האלקים, וכן הר פארן שבר"פ זאת הברכה שלפי פשוטו הוא שם משמות הר סיני וכמ"ש תוס' בשבת (פט.) ד"ה מדבר, וע"ל פמ"א, ולדברי קצת מפרשים הוא שם משמות הר שעיר, עכ"פ אינו הר נוסף על ז' הרים,) חמד לשבתו::

ואת ראמת בגלעד כאן משמע שלא היה למנשה חלק בארץ גלעד ובפ׳‎ מטות כתיב ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה ונראה לפרש שיש לכולם חלק בארץ גלעד וכן פי׳‎ להלן וכתיב בפ׳‎ בדברים וחצי הר הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי ויתר הגלעד נתתי לחצי שבט המנשה.