פרשנות מצטטת על דברים ג:כו

אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ. בַּיַּלְקוּט מַסִּיק, לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָם מְפַחֵד שֶׁמָּא קִבַּלְתִּי שְׂכָרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לִי כְּלוּם לָעוֹלָם הַבָּא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״אַל תִּירָא, שְׂכָרְךָ מְתֻקָּן לֶעָתִיד לָבוֹא״, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״הַרְבֵּה מְאֹד״, כְּדִכְתִּיב (תהלים לא כ) ״מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ״ עַד כָּאן. וְקָשֶׁה עַל זֶה הַמִּדְרָשׁ, אִם כֵּן מַהוּ שֶׁאָמַר ״מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי״ וְגוֹ׳, מַה עִנְיַן הַבָּנִים לִשְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא? וְיֵשׁ לְיַשְּׁבוֹ עַל דֶּרֶךְ שֶׁמַּסִּיק בְּפֶרֶק ״יֵשׁ נוֹחֲלִין״ (בבא בתרא קיז.) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיָרְשׁוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא עָלָיו עֶבְרָה. כְּתִיב הָכָא (במדבר כז ח) ״וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ״, וּכְתִיב הָתָם (צפניה א טו) ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא״. וְקָשֶׁה, לָמָּה הֵבִיא רְאָיָה מִדִּבְרֵי קַבָּלָה לְדִבְרֵי תּוֹרָה? הָיָה לוֹ לְהָבִיא רְאָיָה מִן פָּסוּק (דברים ג כו) ״וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לְמַעַנְכֶם״. אֶלָּא שֶׁרָצָה לְהָבִיא רְאָיָה גַּם עַל הָעִנְיָן וְלֹא עַל הַלָּשׁוֹן לְבַד, כִּי רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיוֹרְשׁוֹ אֵינוֹ פָּטוּר בְּלֹא גֵּיהִנֹּם שֶׁנִּקְרָא ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא״. וְאָזֵיל רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ שֶׁדָּרַשׁ פָּסוּק (תהלים נה כ) ״אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים״ עַל מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן, כִּי זֶה וַדַּאי מִצַּד שֶׁלֹּא הָיָה יְרֵא אֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים קכח א) ״אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה׳״ וְגוֹ׳, וּסְמִיךְ לֵיהּ ״בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים״ וְגוֹ׳, ״הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה׳״. לָכָךְ אָמַר אַבְרָם ״מַה שָּׂכָר תִּתֶּן לִי לָעוֹלָם הַבָּא וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי״, שֶׁדִּינוֹ בְּגֵיהִנֹּם כָּאָמוּר? וְאִם תֹּאמַר לִתֵּן שְׂכָרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַל זֶה כְּתִיב ״וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי״. וְעַיֵּן כָּל הַדְּרוּשׁ הַזֶּה בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס בְּפָסוּק ״עֲלֵה הַר הָעֲבָרִים״ (במדבר כז יב), כִּי הוּא דְּרוּשׁ יָקָר.

התועלת העשירי הוא להודיע כי ראוי למוכיח שיהיה נקי מהדבר שיוכיח בו זולתו כי בזולת זה יאמר הנוכח ולמה לא יוכח עצמו תחלה ולזה תמצ' כי משה מפני שהיה מוכיח ישראל ומראה להם שעונותיהם סבו אל שנתאחרו במדבר עד מותם כי נשבע ה' ית' שלא יראה איש מהם את הארץ והיה לאומר שיאמר כי גם על משה נגזר עליו זה כמו שהוא האמת ולזה אמר גם כן בפרשת ואתחנן ויתעבר יי' בי למענכם:

אבל לפי דעתי הזכיר ביהושע ה' אלהיך שהוא מדרגת נבואתו, וכן תרגם אונקלוס שכינתיה עבר קדמך וזהו לשון ה' אלהיך הוא עובר לפניך, יהושע הוא עובר לפניך, אבל במשה הזכיר השם המיוחד שהוא מדרגת נבואתו, הוא שאמר הכתוב לפניו וה' אמר אלי, וכן כתוב לאחריו כאשר דבר ה', כלומר אלי, כי כן מצינו בתחלת פרשת ואתחנן (דברים ג׳:כ״ו) ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף וגו', וצו את יהושע וגו' כי הוא יעבר לפני העם הזה. ולשון הכתובים מגלה סוד המדרגות של כל אחד ואחד, פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה.