פרשנות מצטטת על דברים ג:כז

אמנם הנה רצה הקב"ה להפיס דעת משה בענין הארץ הקדוש האשר נמנע מלבא שמה ולזכות את ישראל שתהיה נוחה להכבש לפניהם ויצו את משה יעלה אל ראש הפסגה לראות את האר ץ כדבר שנאמר עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה כו' ושם נאמר כי זולת מה שישיג בעיני בשר לו את כל הארץ כאילו הוא תחתיו וגם יועיל לישראל להיות נוחה להכבש כאומרו והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה שינחיל על ידי זכות ראייתך בה ותגד לנו התורה איך עשה כן משה כי ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו כו' ויראהו ה' את כל הארץ והנה לבל יאמר איש מה צורך להראותו דרך השגחה את כל הארץ לעלות אל הר גבוה לז"א כי מה שעלה שם הוא למה שהר נבו ראש הפסגה הוא על פני יריחו שעיניו רואות קצת א"י נגדו שיש בזה קצת הכנה אל השגת ראייתה וז"א אל הר נבו כו' אשר על פני יריחו והנה זולת אשר הערנו ראוי להעיר עוד כי הנה בפרשת ואתחנן נאמר עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה אך בפרשה זו יראה הפך הסדר ההוא כי פה נזכר המזרח ראשונה באומרו ויראהו כו' את הגלעד עד דן שהוא מזרחה ואח"כ ואת כל נפתלי שהוא משך לצד צפון כי קדש נפתלי הוא לצד ההוא ואחרי כן עד הים האחרון הוא ימה ואח"כ ואת הנגב כו' שהוא דרום ואיך נהפך סדר מאמרו יתב' אליו אך אמנם הנה שם כתבנו כי למען הכין אותו ולראות את כל ארץ ישראל תחתונה הראהו תחלה ארץ העליונה שלעומתה למעלה וז"א שם ושא עיניך מה שלא נאמר וראה בעיניך אך הוא שנאמר לו שא עיניך למעלה ממך ותראה מה שלמעלה שהיא ארץ העליונה שהוא מראות אלהים ואז תשיג בהדרגה מלמטה למעלה וז"א ימה שיתחיל מבחינת מערב שהיא בחינת תחתונה מהאחרות ואחריה תהיה עולה ורואה צפונה ואח"כ תימנה ואחריה מזרחה והענין שעל ידי קדימת ראייה ההיא כל מה שלעומתם למטה בכל חלקיה תשתעבד להראות לפניו לגמרי ועל הראיה הב' שהיא לראות אגב העליונה התחתונה אמר אח"כ שם וראה בעיניך לומר נוסף על מה שתשא עיניך השמים בעיני שכלך ראיה רוחניות גם וראה אגבה ראיה בעיניך הם עיני בשרך את הראיה השנית כי היא פליאה אם לא על ידי ההכנה של מראות אלהים בארץ העליונה יוכל לראות בם בעיני בשר לו את התחתונה ת' פרסה על ת' פרסה כאלו כלה תחת ארבע אמותיו וע"כ להיות הבחינה אחרונה אשר תראה מהארץ העליונה בחינת מזבח על כן משם היחל לראות בארץ התחתונה בהשתלשלות מה שהיה מביט למעלה נשתלשלה ראשונה ראייתו מיד במה שהיה למטה ממנו וזהו מה שמספר פה על שלמטה ואומר ויראהו ה' את הגלעד עד דן שהוא לצד מזרח ואח"כ לצפון שהוא ואת כל נפתלי ואח"כ עד הים האחרון ואח"כ ואת הנגב והוא סדר עלית המזבח מקרן דרומית מזרחית בא לו לקרן מזרחית צפונית ומשם לצפונית מערבית ואח"כ למערבית דרומית ולהיות כי אין עיקר הכונה פה רק על הנוגע אל שלמטה לספר הענין כי לא נכנס בארץ כי אם שראה אותו בלבד ולא סדר השתלשלות ראייתה לא נכתב ענין ראייתו תחלה ארץ העליונה רק ברמז והוא באומרו ויראהו ה' את כל הארץ כי באומרו את ריבה גם כל ארץ העליונה שקדמה ראייתה והוא כי הנה בין תיבות את ותיבות כל יש ט' תיבות בסיפור מה שהראו יתב' והנה הראשון הוא לרבות ארץ העליונה כמו שכתבנו והשמנה עם חמשה שמות השבטים הנזכר שהם דן ונפתלי ואפרים ומנשה ויהודה הרי י"ג שהוא כי כל י"ג חלקים שנתחלקה ארץ ישראל הראה לו הוא יתב' כי אפרים ומנשה לקחו שני חלקים והם מהנזכר בכתוב ולא שמתי לבי כעת אל מה שנזכר חמשה אלה בשם יותר מהשאר כי צריך להבין מה שפרש"י והוא מרז"ל ברמז הפרטים האלה וצריך ביאור ועוד נשוב אליו בס"ד:

הר נבו הוא הר העברים הוא ראש הפסגה.

וְעוֹד נִרְאֶה לִי, שֶׁהִזְכִּיר שֵׁם שֶׁל שַׁדַּי לָאָבוֹת בְּהַבְטָחַת הָאָרֶץ, לִרְמוֹז לָהֶם שֶׁתּוֹעֶלֶת הָאָרֶץ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כִּי י״ש מִן שַׁדַּי רֶמֶז לִשְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח כא) ״לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ״. ד׳ מִן שַׁדַּי רֶמֶז לִשְׂכַר הָעוֹלָם הַזֶּה הַמִּתְפַּשֵּׁט לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כח יד) ״וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה״ וְגוֹ׳. וְעַל זֶה נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה (שמות לג כג) ״וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ״, הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִילִּין, כִּי הַדָּלֶ״ת מִן שַׁדַּי הִיא בְּקֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין מֵאֲחוֹרָיו, שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל שְׂכַר הָעוֹלָם הַזֶּה הָרָמוּז בְּאַרְבַּע רוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג כז) לְמֹשֶׁה ״עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה צָפֹנָה״ וְגוֹ׳. אֲבָל ״פָּנַי״, דְּהַיְנוּ אוֹתִיּוֹת י״ש שֶׁבַּתְּפִלִּין מִלְּפָנָיו הַמְרַמֵּז לִשְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא, דְּהַיְנוּ שִׁי״ן בִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְיוֹ״ד בִּתְפִלִּין שֶׁל יָד, ״לֹא יֵרָאוּ״, אָמַר לוֹ כִּי שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא לֹא יֵרָאוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו סד ג) ״עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ״. עַל כֵּן הִזְכִּיר כָּאן שֵׁם שֶׁל שַׁדַּי, לוֹמַר שֶׁלֹּא הִרְהֲרוּ עַל שֶׁלֹּא מָצְאוּ מְקוֹם קֶבֶר בָּאָרֶץ, הַבָּא לְתַכְלִית הַתְּחִיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהֻבְטְחוּ גַּם עַל הַתְּחִיָּה בְּשֵׁם שֶׁל שַׁדַּי.