פרשנות מצטטת על דברים ג:כט

ראש גיא שמנים. ראש כמו ראשי בשמים (שיר השירים ד' י"ד), וכל כך היו רבי' עד ששב כמו גיא כמו ונשב בגיא (דברים ג' כ"ט) ויש אומר כמו גיא מאד (ישעיהו ט"ז ט'), שהוא חסר ה"א:

ויקבר אותו. הוא קבר עצמו שנכנס במערה בגיא וכן וירעו הרועים אותם ויראו שוטרי בני ישראל אותם ודע כי הר העברים שהוא הר נבו שהוא צלם ככב הוא בעצמו הגיא שהוא ראש הפסג' שהוא מול בית פעור והעד שאמר הכתוב כי נסע ישראל מבמו' אל הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה וכתיב ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ראש הפסגה ושם מת ושם קבורתו וכתיב ונשב בגיא מול בית פעור והנה אחר שישבו ישראל בגיא אמר הכתוב ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב וכתוב אחר ויחנו בהרי העברים לפני נבו ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבות מואב והנה דבר ברור כי במקום שמת משה שם קבורתו:

האורז שבחולת אנטוכיא מותר במקומו. — פי' חולת אנטוכיא בקעת אנטוכיא ותרגום אונקלוס על ונשב בגיא (דברים ג' כ"ט) ויתבנא בתילתא¹⁾ ובשנת תרפ"ח בהיותנו בגולת בעיר פאלטאווה בא לידינו ספר ערך מלין ומצאנו בו בערך אנטיוכיא שכתב "חולה בלשון רומי חלול ועמוק והוא הנקרא לערביאים עמק"., עוד יש לפרש שהשדות הסמוכות לאנטוכיא היו של חול והיה דרכן לזרוע בהן אורז שאינו טוב לזריעת תבואה (כמו בשביעית פ"ד ה"ד [ל"ה ב'] ואין מלמדין את הפרה לחרוש אלא בחולות, ובערכין פ"ג מ"ב אחד המקדיש בחולת המחוז, כפי פירוש הערוך ערך חלת א' ודלא כפרש"י ורע"ב שם ע"ש).

ראי דרכך בגיא. מה עשית מול בית פעור ועוד עתה את מחזקת באותו הדרך כבכרה קלה המשרכת דרכיה: