פרשנות מצטטת על דברים ד:יא

בלבת אש. בְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ – לִבּוֹ שֶׁל אֵשׁ, כְּמוֹ "לֵב הַשָּׁמַיִם" (דברים ד'), "בְּלֵב הָאֵלָה" (שמואל ב י"ח); וְאַל תִּתְמַהּ עַל הַתָּי"ו, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כַיּוֹצֵא בוֹ, "מָה אֲמֻלָה לִבָּתֵךְ" (יחזקאל ט"ז):

רש"י ד"ה בלבת אש, בשלהבת אש, לבו של אש, כמו "לב השמים" (דברים ד, יא), "בלב האלה" (שמואל ב' יח, יד). אין כאן שני פירושים, האחד - בשלהבת אש, והאחר - לבה של אש, אלא פירוש אחד הוא. (פ' שמות תשמ"ד) אך ראה "באר יצחק" שגרס ברש"י: בלבת אש - בשלהבת אש, דבר אחר - בלבו של אש וכו'. לפירוש הראשון - בלבת אש כמו בלהבת אש. ולפירוש השני - ענינו שנראה אליו המלאך באמצעיתו של האש ממש.

בסתרו של סיני. וכדאיתא בילקוט יונתי בחגוי הסלע שנתלש ההר ממקומו וקרבו ועמדו תחתיו שנאמר (דברים ד, יא) ותקרבון ותעמדון תחת ההר:

בלב ים. בְּחֹזֶק הַיָּם; וְדֶרֶךְ הַמִּקְרָאוֹת לְדַבֵּר כֵּן, "עַד לֵב הַשָּׁמַיִם" (דברים ד'), "בְּלֵב הָאֵלָה" (שמואל ב י"ח), לְשׁוֹן עִקָּרוֹ וְתָקְפּוֹ שֶׁל דָּבָר:

בעב הענן. בְּמַעֲבֵה הֶעָנָן וְזֶהוּ עֲרָפֶל: