פרשנות מצטטת על דברים ד:יג

אבל דעת הרמב"ן ז"ל כי כל עשרת הדברות שמעו ישראל מפי ה' וזה טעם וידבר אלהים את כל הדברים ה׳:ה׳אלה וכן הזכיר משה במשנה תורה את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם וכתיב ויכתבם על שני לוחות אבנים למדנו כי כאשר אמר אל כל קהלכם כן כתבם על הלוחות. ומה שאמרו רז"ל אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמעום שהמובן ממנו ששאר דברות לא שמעום מפי הגבורה, הוא כי מלת שמעום כוללת שמיעת אזן ממה שכתוב (משלי ט״ו:ל״א) אזן שומעת תוכחת חיים, וכוללת הבנת הלב ממה שכתוב (מלכים א ג׳:ט׳) לב שומע, ולא היתה לישראל שמיעה והבנה מפי הגבורה כי אם בשתים ראשונות והשאר שמעום מפי ה' אבל לא הבינו אותם ולכך הוצרך משה להבינם להם, הוא שאמר (דברים ה) אנכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ה', וזהו באור הכתוב משה ידבר והאלהים יעננו בקול כלומר מה שהאלהים יעננו בקול משה ידבר לישראל, ולשון עניה זו התחלה כלשון (איוב ג׳:ב׳) ויען איוב, עניה שהקדים הדבור, כך כתב הוא ז"ל הדברים.

ויגד לכם את בריתו. דברים ד' י"ג ומ"ש עשרת הדברים מיותר שכבר ידוע אלא שכל עשרת הדברים היו ביחד שלא חלקם וזהו עשרת ולא עשרה אלא כל היות על לוח זה וכו':

מעניין להעיר כי הרשימות במסכת אבות שעניינן במספר 10 כוללות גם דברים ידועים וברורים, העולים בפשטות מן הטקסט המקראי, כגון עשר המכות או עשרת הדורות שבין אברהם לנח, ולאור זאת התעוררה השאלה מדוע לא הזכירה מסכת אבות גם את עשרת הדיברות (או, כפי שהם קרויים במקרא, "עשרת הדברים" [דברים ד, יג])? הרב יהודה שביב – בפירושו למסכת אבות, "בדרך אבות" (תשס"ו), פירוש שעמד דרך קבע לנגד עינינו – מציע לומר כי הדבר נעשה במתכוון. מתברר כי בתקופת חז"ל היה מי שסבר, כי עשרת הדיברות נעלים יותר משאר חלקי התורה, משום שאותם שמע העם במישרין מפי האלוהים, וכי בגלל זה יש לייחס להם חשיבות יתרה ובמקביל להפחית בערכן של שאר המצוות, אשר הובאו אל העם בידי משה (ראו בבלי, ברכות יב ע"א). דעה זו מוגדרת בתלמוד כדעתם של "מינים", כופרים (אשר זהותם לא נתבררה), ובגללה אף הוצאו עשרת הדיברות מן התפילה היומיומית, שבה נכללו בתקופת הבית השני. לדעת הרב שביב אי־הכללת עשרת הדיברות ברשימות שבמסכת אבות באה מסיבה דומה. ולא יהא זה מיותר להעיר, כי גם בשאלת חלוקתם של עשרת הדיברות לעשרה (שמות כ; דברים ה) אין הסכמה בין הפרשנים השונים, ואולי גם כאן 10 הוא מספר כללי, שלם ועגול, שאין לדקדק בו יתר על המידה?